ת"ד 4409-08-13 מדינת ישראל נ' די קורי

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בכתב אישום חמור, שעניינו, גרם תאונת דרכים וחבלה של ממש בגין נהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים, עבירה על סעיף 62(3), בקשר עם סעיפים 39א ו-38(1) לפקודת התעבורה ונהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 22.2.13, בשעה 02:00 לערך, נהג הנאשם באופנוע בכביש מספר 20, מכיוון דרום לכיוון צפון ןבהגיעו למחלף לה גוורדיה, סטה שמאלה כיוון נסיעתו, פגע במעקה הבטיחות, הועף מעל האופנוע לכיוון תעלה סמוכה, נוסעת שהייתה עמו הועפה לעבר עמוד תאורה סמוך והאופנוע המשיך בנסיעה עומד כמה עשרות מטרים, עד שפגע לבסוף במעקה הבטיחות הימני. כתוצאה מהתאונה, נחבל בגופו הנאשם חבלות של ממש – שברים ברגל, שבר בחוליה 3, חתכים עמוקים בברך ובמותן, נזקק למספר ניתוחים ולתקופת אשפוז ושיקום וכן נחבלה בגופה הנוסעת שהייתה עמו, שלומית שקד, חבלות של ממש – חבלות ראש, שברים מרובים בגפיים, חבלות פנימיות קשות, לרבות דימומים שהביאו לכריתת טחול, נזקקה למספר ניתוחים, אשפוז למשך חודשיים ותקופת שיקום ממושכת, כאשר גם כיום, לא נרפאה מכל החבלות שנגרמו לה ונזקקה לאחרונה לניתוח בעין שמאל.

באותן נסיבות, נהג הנאשם שיכור, בכמות של 68 מיליגרם אלכוהול ל-100 מילילטר דם ונתון תחת השפעה כבדה של משקאות משכרים, כאשר יודגש שנוכח גילו של הנאשם, מדובר בחריגה של פי חמש מהכמות המותרת לנהג מתחת לגיל 24.

לבקשת בא כוחו ועל אף התנגדות ב"כ המאשימה, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

בתסקיר, פורטו נסיבותיו האישיות של הנאשם, לקיחת אחריות מלאה מצדו, בהקשר לאירוע נשוא כתב האישום, חומרת תוצאות התאונה, מבחינתו ומבחינת הנוסעת ונקבע כי הוא אדם נורמטיבי, שאין חשש להישנות סיכון מצדו. לפיכך, המליץ שירות המבחן שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר, גם לא בעבודות שירות, אלא עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 400 שעות וצו של"צ למשך שנה.

ביום 29.6.14, טענו הצדדים לעונש, כמפורט בפרוטוקול ועל פי החלטתי, נשלח הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

מטעם ההגנה, נוסף על המסמכים שהוגשו במועד הטיעונים לעונש, הוגשו מכתב מטעם אמו של הנאשם וכן מכתב מטעם הוריה של שלומית שקד, הנוסעת שנחבלה בתאונה.

דיון והכרעה

הנאשם נותן את הדין על עבירות חמורות, כאשר מתחם הענישה ההולם ייקבע על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין ולפיו יש מקום ליתן משקל לערך או הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40ט.

כתוצאה מרשלנותו של הנאשם, נגרמו חבלות קשות ביותר לנוסעת, שלומית שקד, חבלות שהיה בהן ויש בהן עדיין, כדי להביא לשינוי מהותי בחייה.

בנוגע לתאונות בהן נגרמו חבלות קשות למעורבים, קבע בית המשפט העליון, לא פעם, כי יש מקום להחמיר בענישה של אותם נהגים רשלנים ולגזור עליהם ענישה, הכוללת עונש מאסר בפועל, כנגזרת מהעונש הקבוע במקרים של גרם מוות ברשלנות.

ברע"פ 2564/12, קרני נגד מדינת ישראל, נאמר:

"בבואנו לקבוע את העונש הראוי, אין בידינו לקבל את טענותיו של בא כוח המבקש, עליהן חזר אף בטענותיו על פה, כי העבירות שבוצעו אינן מצדיקות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. תאונות דרכים גובות קורבנות בגוף ובנפש מדי יום, וחלקה של מערכת המשפט לא ייפקד מן המערכה נגד תאונות הדרכים (ראו: ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 12.1.2011); ע"פ 5167/05 מג'דוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.10.2005)). לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן".

ברע"פ 3764/05 בן זויה נ' מ"י, אמר כבוד הש' חשין: