מדינת ישראל נ' פלוני

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בגרם תאונת דרכים וחבלה של ממש בגין נהיגה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה, כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין.

על פי עובדות כתב האישום, הרי שביום 1.4.19 בשעה 21:50 לערך, נהג הנאשם ברכב בתל אביב, ברחוב בן צבי, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו בסמוך לבית מספר 69, פגע בהולכת רגל, xxxx ז"ל, שחצתה אותה שעה משמאל לימין כיוון נסיעתו, שלא במעבר חצייה וגרם לה חבלות של ממש, קשות, כמפורט בסעיף 4 לפרק העובדות בכתב האישום.

הולכת הרגל המנוחה נפטרה בשלב מאוחר יותר, מבלי שנמצא כי יש קשר סיבתי בין התאונה לפטירתה.

הכרעת הדין ניתנה ביום 30.9.21 ולבקשת הסנגור, נדחה מועד הטיעונים לעונש ולאחר מכן, הוגשה בקשה בכתב למתן תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם ולאחר שקיימתי דיון בסוגיה זו ושמעתי טיעוני הצדדים, נעתרתי לבקשה, כמפורט בפרוטוקול מיום 18.10.21.

תסקיר כאמור ניתן ביום 12.5.22 ובו סקרה קצינת המבחן, בתמצית ומבלי לפגוע בצנעת הפרט, את נסיבות חייו של הנאשם, היותו אדם נורמטיבי, התייחסותו לאירוע התאונה שבנדון, מצבו הבריאותי והמשפחתי, להעדר מסוכנות מצדו וכן להבעת חרטה על הפגיעה בהולכת הרגל, תוך הסתייגות מעצם הרשעתו והמליצה על תוכנית של"צ בהיקף של 250 שעות, תוך הימנעות מעונש של מאסר בפועל.

הצדדים טענו לעונש, כמפורט בפרוטוקול מיום 22.5.22.

ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה בכתב, התייחסה לפסיקה רלוונטית ועתרה, בתמצית, למתחם ענישה שבין 3 חודשי מאסר ועד 8 חודשי מאסר, פסילה בפועל שלא תפחת משנתיים ועד שש שנים, מאסר מותנה, פסילה מותנית וקנס כספי. עוד נטען כי הנאשם לא לקח אחריות על גרם התאונה וגם בתסקיר הסתייג מהכרעת הדין וכי בית המשפט אינו מחויב להמלצת שירות המבחן.

בסיפא לטיעונים, נטען כי יש למקם את הנאשם ברף הבינוני-תחתון של מתחם ענישה ולהשית עליו עונש מאסר בן 4 חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שירות, פסילה שלא תפחת מ-3 שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס מרתיעים.

ב"כ הנאשם, מצדו, ביקש כי בית המשפט ייתן משקל ממשי לנסיבות קרות התאונה, רשלנותה התורמת של הולכת הרגל המנוחה והעובדה כי מצבה הרפואי לא היה תקין, בשל נסיבות אישיות, הידועות לצדדים ולבית המשפט.

עוד נטען, כי רישיונו של הנאשם לא נפסל על ידי קצין משטרה בהקשר לתאונה שבנדון ולא בכדי, נוכח נסיבות המקרה, וותקו הרב בנהיגה ועברו התעבורתי התקין.

ההגנה הגישה טבלת פסיקה רלוונטית, מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם ושל אמו, מכתבי המלצה בעניינו של הנאשם ופרוטוקולים מהליכים שונים בהם שימש כעד מומחה ולבסוף, ביקש הסנגור כי בית המשפט יימנע כליל מעונש של מאסר בפועל.

הנאשם העיד כי לא דמיין מעולם כי יגיע לסיטואציה כזו, נוכח העבודה שלו עם המשטרה והפרקליטות וכי הוא כואב את המקרה ואת שאירע להולכת הרגל המנוחה וזה מכביד עליו. עוד טען, כי הוא זקוק לרישיונו לצרכי עבודה ועל מנת לבקר את אמו המתגוררת בחיפה.