ת"ד 4333-08-14 מדינת ישראל נ' שוקרון

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התנהגות הגורמת נזק, לפי סעיף 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 ("תקנות התעבורה"); נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); אי מתן זכות קדימה להולך רגל תוך גרימת סיכון (נסיבות מחמירות), עבירה לפי סעיף 67א לתקנות התעבורה; אי האטה לפני מעבר חצייה, עבירה לפי סעיף 52(6) לתקנות התעבורה.

על פי המתואר בכתב האישום בתאריך 25.07.13 בסמוך לשעה 22:00 נהג הנאשם ברכב ונהג ברשלנות בכך שלא האט את מהירות נסיעתו בהתקרבו למעבר החציה, כשהראות מוגבלת, לא הבחין מבעוד מועד בהולכת רגל שהחלה לחצות את הכביש במעבר החצייה מימין לכיוון נסיעתו, לא אפשר לה לסיים את החצייה בבטחה וגרם לתאונת דרכים בכך שפגע בה וגרם לה חבלות.

במועד ההקראה טען הסניגור כי כבר בשלב זה יש להורות על ביטול כתב האישום שכן אין די בראיות המאשימה כדי להוכיח את האשמה נגד הנאשם. לטענת הסניגור, על פי חומר הראיות עולה כי התאונה הינה בלתי נמנעת.

לפיכך, הצדדים הסכימו שחומר הראיות במלואו יימסר לבית המשפט ותינתן החלטה לגבי המשך ההליכים בתיק לרבות החלטה המורה על ביטול כתב האישום.

דיון והכרעה

מעיון בתיק החקירה עולה כי השוטר, רס"ר קצב מנשה, שהגיע למקום התאונה בעקבות דיווח שהתקבל במוקד, ציין בדו"ח הפעולה שערך ש"המקום מואר בתאורת רחוב אך יש על המדרכה כשיורדים למעבר החצייה עץ גדול שמחשיך את איזור המעבר החצייה".

בוחן התנועה שביקר במקום לאחר התרחשות התאונה בחן את הממצאים וערך ניסוי ראיה במקום. על פי ממצאי הבוחן "ישנו עץ פיקוס גדול ממש בסמוך למעבר החציה שעושה צל על המדרכה ועל חצי ממעבר החציה". בהתאם למסקנות הבוחן, לאחר בדיקת כל הממצאים ועל פי ניסוי ראיה שערך במקום מתוך הרכב, קיימת בעיה להבחין בהולך הרגל שעומד על המדרכה מכיוון שהעץ עושה צל על המדרכה ומסתיר חצי מהכביש ומהווה הפרעה לנהגים ומכשול. הבוחן ציין במסקנותיו כי על פי השחזור שערך "התאונה בלתי נמנעת ".

הנה כי כן, ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי התאונה הינה תאונה בלתי נמנעת, זאת על פי ממצאי בוחן התנועה מטעם המאשימה.

מעבר לחוות דעת הבוחן יש לבדוק האם קיימות ראיות אחרות שיש בהן כדי להצביע על אחריותו של הנאשם לאירוע התאונה. לאמור, האם הנאשם הפר חובת זהירות המוטלת עליו כלפי הולכת הרגל במעבר החצייה, אף אם התאונה הינה בלתי נמנעת מבחינה חישובית.