ת"ד 4210-06-13 מדינת ישראל נ' אשכנזי

לנאשם בתיק שבפניי מיוחסת אחריות לתאונת דרכים מיום 20.1.12 בה נפגעה הולכת רגל ונחבלה חבלות של ממש. הנאשם כפר באשמה, ראיות הצדדים נשמעו בתאריכים 29.4.14 ו – 10.7.14 וסיכומיהם נשמעו ביום 7.10.14.

לאחר ששמעתי את העדויות, התרשמתי מהעדים, שקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק, השתכנעתי מעל לספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום ולפיכך אני מרשיע אותו בביצוען.

עיקר העובדות אינן שנויות במחלוקת. הנאשם נהג את רכבו בתאריך הנ"ל, בשעות הצהריים, ברחוב הגעתון בנהריה והתקרב למעבר חצייה. רכבו של הנאשם פגע בגב' סמירה דאוד וכתוצאה מפגיעה זו סבלה הגב' דאוד משבר ברגלה, אושפזה ונותחה. המחלוקת בין הצדדים מתמצת בשאלות מיקום הפגיעה, האם התרחשה על גבי מעבר החצייה או לפניו ובשאלת אחריותו של הנאשם לאירוע.

מטעם המאשימה העידו שלושה עדים. השוטרת שרית ורד שהגיעה למקום בסמוך לאחר האירוע, בוחן התאונות ריימון חורי שטיפל באירוע, גבה עדות וערך דוח בוחן והנפגעת גב' סמירה דאוד. כמו כן הוגש מטעם המאשימה, בהסכמת הסנגורית, מזכר שערך השוטר מוזס מדקר בדבר שיחה עם עד ראיה פוטנציאלי.

העדויות המרכזיות הינן של הנאשם והנפגעת בתאונה. גב' דאוד העידה בפני כדלקמן:

"אני רציתי לחצות את הכביש בין זוגלובק לכיוון אגד, מעבר חציה שני רכבים באים מאותו צד. חציתי, ירדתי לכביש לחצות. הרכב הראשון עצר, אני חציתי, ובדיוק הנהג השני שבא מהצד השני, אני מסתכלת עליו הוא לא היה מסתכל קדימה. הרגשתי שהוא רוצה לדרוס אותי. צעדתי קצת יותר מהר, כי עוד מטר אני מגיעה לסיום המעבר. כבר חציתי יותר מחצי מעבר. בדיוק פגע בי בברך. אם לא הייתי צועדת את הצעד הזה היה נותן לי את המכה באמצע הגוף. קיבלתי את המכה בברך שמאל. הוא הפיל אותי קדימה איזה 2 מ'. אח"כ אנשים כולם התאספו, הנהג ירד , הגיע אמבולנס, לקחו אותי לבי"ח. לא אשכח את התמונה הזו. אני ראיתי את הנהג הוא לא מסתכל. אני מצביעה על איזור פנס שמאלי של הרכב. באו שני רכבים , זה שני נתיבים לאותו כיוון. האוטו הראשון עצר, חציתי, כבר הגעתי לחצי מעבר. אני ראיתי אותו, אבל חשבתי שהוא יעצור כי כבר הייתי באמצע. אולי מטר או שניים הוא לא הסתכל עלי קדימה. הרגשתי שהוא רוצה לדרוס אותי."

לעומתה טען הנאשם:

"עצרתי לפני מעבר חציה ... אפשרתי להולכי רגל לחצות משני הכיוונים. אחרי שכולם חצו הסתכלתי ימינה ושמאלה, האוטו שעמד מימין אלי, התחיל בנסיעה, זינק לפני. אני שלבתי להילוך והתחלתי לנסוע ופתאום שמעתי חבטה מצד ימין שלי, מישהו ומשהו שלא היה צפוי, כי אותה גברת לא חצתה במעבר חציה, לא ראיתי ולא יכולתי לראות אותה. לדעתי היא באה בקו אלכסוני מימין אלי, ממש מוסתרת, היא פגעה לפי דעתי בי בפגוש הימני שלי בפינה הימנית של הפגוש, עם הברך השמאלית שלה. אני הייתי במטר הראשון בנסיעה שלי. אני בלמתי בחוזקה. ירדתי לראות מה קרה. אותה אישה היתה שרועה על הארץ, צעקה שהיא רוצה פלאפון להתקשר לבעלה".