ת"ד 3358-02-14 מדינת ישראל נ' אוהבה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים וחבלה של ממש בגין נסיעה לאחור, עבירה על תקנה 45(1) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה וכן, עבירה של אי מסירת פרטים לנפגעת בתאונה, בניגוד לתקנה 144(א)(3) לתקנות התעבורה, בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 1.7.13, בשעה 19:45 לערך, נהג הנאשם במונית בתל אביב, ברחוב יהודה הלוי ובהגיעו בסמוך לבית מספר 38, החל מסיע רכבו לאחור ופגע בהולכת הרגל, אירנה שפירו, שחצתה אותה עת את הכביש, מאחורי רכב הנאשם.

כתוצאה מהתאונה, נחבלה בגופה הולכת הרגל חבלה של ממש – 2 שברים באצבעות כף רגל שמאל ושבר נוסף ברגל שמאל.

הנאשם עזב את מקום התאונה מבלי שמסר פרטיו להולכת הרגל.

הנאשם כפר באחריותו לגרם תאונת הדרכים.

פרשת התביעה

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

עדת תביעה מספר 1 – אירנה שפירו, הולכת הרגל המעורבת

עד תביעה מספר 2 – מיכאל מריופלסקי, בעלה של הולכת הרגל, מטעמו הוגש המסמך עליו רשם את פרטי רכב הנאשם וסומן ת/2

רס"ב נסים חורי, בוחן תאונות דרכים, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים: ת/3 – דו"ח ביקור,

ת/4 – תרשים וחוו"ד מומחה

כמו כן, הוגשו המסמכים הבאים תעודה רפואית, שסומנה ת/1 והודעת נאשם, שסומנה ת/5

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותם של עדי התביעה והראיות שהוגשו:

הולכת הרגל חצתה את רחוב יהודה הלוי, רחוב חד סטרי שכיוון נסיעה המותר בו הוא ממזרח למערב, מבניין מספר 38, לבניין מספר 35-37, שם המתין עד תביעה 2 ברכב חונה וזאת לאחר שראתה את רכב הנאשם חולף. בתחילת החציה, חשה לפתע מכה חזקה, נפלה לכביש והבחינה ברכב הנאשם מעליה. העדה נפגעה מחלקו האחורי של הרכב ולאחר התאונה, סייע לה הנאשם לקום ולהגיע לרכב של ע"ת 2, רופא במקצועו, שבדק אותה במקום. הנאשם שאל את העדה וע"ת 2 אם הם זקוקים לעזרה או שמעוניינים כי הוא יסיע את העדה לבית החולים וע"ת 2, השיב כי אין צורך. בשלב זה, לאחר מספר דקות, אסף הנאשם נוסעים ועזב את המקום. ע"ת 2 דלק אחריו ורשם את מספר הרכב, ב-ת/2.

העדה הגיעה לבית החולים יום למחרת התאונה ושם אבחנו שני שברים באצבעות כף רגל שמאל ושבר נוסף ברגל שמאל, כמפורט ב-ת/1.