מדינת ישראל נ' עפיפי

עסקינן בתאונה שאירעה כתוצאה מהתנגשות בין שני רכבים שנסעו האחד כנגד השני.

גדר המחלוקת נוגעת לשאלת מיקום התאונה - כלומר מי מבין הרכבים סטה לעבר מסלול נסיעתו של האחר וגרם לתאונה.

האשמה ומהלך הדיון

1. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 26.01.15 סמוך לשעה 17:20, נהג הנאשם ברכב ונסע בכביש 463 מכוון הישוב נעלה לכוון הישוב נטף אשר באיזור שיפוט ירושלים. נטען בכתב האישום כי הנאשם נהג בקלות ראש בכך שלא נתן תשומת לב מספקת לדרך וסטה שמאלה מכוון נסיעתו, אל תוך הנתיב הנגדי, כל זאת בלא שהבחין בעוד מועד ברכב המעורב שנסע בכיוון הנגדי, וגרם לתאונת דרכים בה פגע ברכב המעורב.

2. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם בעצמו ונהג הרכב המעורב ונגרמו להם חבלות של ממש. כלי הרכב המעורבים ניזוקו.

3. התברר כי באותן הנסיבות, נהג הנאשם ברכב מבלי שהייתה לו פוליסת ביטוח בתוקף על השימוש ברכב.

4. לנאשם יוחסו העבירות הבאות:

   התנהגות הגורמת נזק, עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה");

   נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה");

   סטייה מנתיב הנסיעה עבירה על תקנה 40א לתקנות התעבורה;

   גרימת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.;

   נהיגה ברכב לא ביטוח, עבירה על סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970.

5. בדיון מיום 18.10.15, כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום וטען כי התאונה נגרמה עקב סטיית הרכב המעורב לתוך נתיב הנסיעה של הנאשם. הנאשם עמד על כך שהוא לא סטה מנתיב נסיעתו ולכן התיק נקבע לשמיעת הראיות בפניי.