ת"ד 2966-04-12 מדינת ישראל נ' בן גמאל צאנורי

מבוא

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של הפקרה, בשל כך שלאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים עם רכבו של מר אלכסנדר פלקסמן (להלן "הנפגע") שהסיע את נכדתו, לא עצר בסמוך למקום התאונה, ובעת שעצר לא היה זה על מנת לעמוד על תוצאותיה או לשם הזעקת עזרה, בעוד שנקבע כי התקיימו הן ידיעה סובייקטיבית והן ידיעה אובייקטיבית הן לעצם קיום התאונה והן לאפשרות הפגיעה באדם. הנפגע סבל מכאבים בצווארו ובברך ימין ללא חבלות של ממש ונכדתו סבלה מפגיעות חרדה. הנאשם זוכה מעבירות לפי תקנה 144 לתקנות התעבורה על כל חלופותיה משום שאלה נבלעות בתוך עבירת ההפקרה. נוכח הודאתו, הורשע אף בנהיגה ללא פוליסת ביטוח.

ראיות וטיעונים לעונש

לבקשת ההגנה התקיימו שני הדיונים, הקשורים לראיות ולטיעונים לעונש, בדלתיים סגורות.

מטעם ההגנה העידו לעניין העונש מר חנן סיבוני ומר ראסם עומר בחקירה ראשית בלבד. שניהם שירתו בכוחות הביטחון ובמסגרת תפקידם הוצבו בג'נין, שם הכירו את הנאשם ומשפחתו. העדים דיברו בשבחם של הנאשם ומשפחתו ואף הזכירו מקרה טראומטי שארע במשפחתו של הנאשם, ולנגד עיניו, אשר השפיע עליו קשות.

המאשימה הצהירה כי לנאשם אין עבר פלילי והגישה גיליון הרשעות בתעבורה הכולל 7 עבירות בין השנים 2006 – 2012 וביניהן מהירות, אי עצירה ברמזור אדום ופקיעת רישיון נהיגה, אחת מהן בוצעה לאחר ביצוע העבירות מושא תיק זה. המאשימה הדגישה כי כאמור בתסקיר שרות המבחן, הנאשם לא לקח אחריות מלאה למעשיו והטיל את האחריות על הנפגע. אף נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן מצביעות על כך שענישה ברמה המקובלת בחוק ובפסיקה תסב לו נזק חמור. עוד ציינה המאשימה כי בעבירת ההפקרה נפגע ערך אנושי חיוני וחשוב לפיו על כל צד המעורב בתאונת דרכים, להגיש עזרה ולפנות לכוחות ההצלה, וכן נגרמת הכבדה על הליך החקירה. נוכח האמור לעיל ובהתאם לפסיקה שהגישה, טענה המאשימה למתחם ענישה הולם הכולל מאסר בפועל לתקופה שבין 7-15 חודשים, פסילה בפועל בין 4-6 שנים בהינתן פסילת המינימום הקבועה בחוק ובניכוי 60 ימי פסילה מנהלית שריצה הנאשם ומאסר מותנה.

ההגנה טענה כי יש להקל עם הנאשם בשל חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה וכן משום שנגרמו בתאונה נזקי רכוש בלבד. עוד פרטה ההגנה את קורותיו של הנאשם ושל משפחתו כנסיבות לקולא. ההגנה אף הדגישה כי עונש מאסר יפגע כלכלית בנאשם משום שפתח עסק לאחרונה ולקח הלוואות לשם מימונו והוא אף מפרנס ומכלכל את אמו שהינה חסרת אמצעים (הוצגו מסמכים). עוד טענה כי דבריו של הנאשם לפני קצינת המבחן, לא פורשו כהלכה ומכאן המסקנה השגויה לפיה אינו לוקח אחריות למעשיו ומשליך את האחריות על הנפגע. לגרסת ההגנה התנהגותו הכללית של הנאשם מצביעה על נטילת אחריות הן במישור המשפחתי והן במישור הכלכלי. רוב הרשעותיו של הנאשם בתעבורה הן בגין עבירות מסוג ברירת משפט והעבירה המאוחרת היא עבירה קלה. נוכח האמור, ביקשה ההגנה שלא להטיל על הנאשם מאסר בפועל כלל ואם אכן יוטל מאסר בפועל לאפשר ריצויו בדרך של עבודות שרות. לשיטתה של ההגנה מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של הנאשם הינו מאסר מותנה ארוך ומרתיע וקנס שישולם בתשלומים.

הנאשם הוסיף כי הוא לוקח אחריות על מעשיו והביע חרטה בגינם. הוא ציין כי השתנה מאז ביצוע העבירה והביע נכונות להשתתף בתוכנית שיקומית.