ת"ד 2864-09-14 מדינת ישראל נ' עקרי

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה באחריות לגרם תאונת דרכים בנסיבות של נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 04/08/14 נהגה הנאשמת ברכבה, בכביש 4, מדרום לצפון בנתיב הימני ובהגיעה בסמוך לירידה לכביש מס' 1 איבדה שליטה על הרכב, סטתה שמאלה כיוון נסיעתה, והתנגשה במעקה הביטחון המוצב בשול הימני. מעוצמת ההתנגשות נהדף הרכב ופגע ברכב נוסף שנסע בנתיב השמאלי. תוצאות התאונה מתבטאות בחבלות לנאשמת ולנהג הרכב המעורב.

ביום 10/11/14 בישיבת המענה לכתב האישום, בה לא הייתה הנאשמת מיוצגת, כפרה הנאשמת בכתב האישום והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 7/1/15, מועד אליו זומנו 4 עדים מטעם התביעה. ביום 07.01.15, התייצבה הנאשמת בבית המשפט, כאשר היא מיוצגת ע"י בא כוחה.

לדברי התובע, שוחח הוא בעצמו עם הנאשמת טלפונית מספר פעמים בימים שלפני ישיבת ההוכחות (בטרם פנתה לקבל ייצוג). לדבריו, סוכם עם הנאשמת ועל דעתה הסדר טיעון ולפיכך ביטל מראש את זימון עדי התביעה. ב"כ הנאשמת מסר ביום הדיון, כי הנאשמת אינה מקבלת את הסדר הטיעון.

באי כוח הצדדים שוחחו ביניהם מחוץ לאולם ביהמ"ש, ובסיכומו של עניין מסרו כי לא הגיעו להסכמה לעניין העונש וכי למרות שהנאשמת לוקחת אחריות ומודה בעובדות כתב האישום הם מבקשים לטעון לעונש, שלא במסגרת הסדר טיעון אלא כל צד בפני עצמו ולשיטתו. יחד עם זאת סוכם ביניהם, כי במקביל לטיעונים לעונש יוגש תיק החקירה במלואו לעיון בית המשפט ומתן גזר הדין יידחה במספר ימים על מנת שאוכל לבחון את מצב הראיות וכן את טיעוני הצדדים לעונש, כפי שהם מתבססים ועולים מתוך חומר הראיות.

טעוני הצדדים לעונש:

עמדת ב"כ המאשימה לעונש היא לפסילה בפועל שלא תפחת מ-6 חודשים, פסילה על תנאי וקנס. התובע סומך עמדתו על חומרת העבירה ועל נסיבות התאונה כמתואר.

הוגש גיליון הרשעות קודמות בתעבורה של הנאשמת ממנו אני למד כי הנאשמת נוהגת משנת 1992 ולחובתה 8 הרשעות קודמות. רוב הרשעותיה של הנאשמת הינן בעבירות מסוג ברירת קנס וב-10 השנים האחרונות לנאשמת הרשעה קודמת אחת בלבד, בעבירה של שימוש בפלאפון (משנת 2014).

הסנגור מצדו מבקש שלא לפסול כלל את רישיונה של הנאשמת, למרות עונש פסילת המינימום של - 3 חודשים, הקבוע בחוק בגין העבירה בהן הודתה הנאשמת. עתירה זו נסמכת הן על טענות לעניין נסיבות התאונה והן על נסיבות אישיות של הנאשמת.