ת"ד 2273-10-12 מדינת ישראל נ' גטה

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בגרימת ת.ד. עת נהג רכב בהיותו נתון תחת השפעת משקאות משכרים.

(כתב האישום מתוקן).

תוצאות התאונה חבלה של ממש לנאשם עצמו וכן לנהגת הרכב המעורב נגרם חתך שהצריך תפירה.

מתחם עונשי ראוי הינו ממאסר מותנה עד מאסר בפועל ל- 12 ח'.

בנוסף לתקופת פסילה בין 24 ח' ל- 48 ח'.

בקביעת מיקומו של הנאשם במתחם הענישה, יש ליתן משקל לנסיבה מחמירה והיא העובדה שמספר חודשים קודם לכן נפסל רישיון נהיגתו בגין עבירה קודמת של נהיגה בשכרות, כך שביום ביצוע העבירה, התווספה עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

בפני הונח תסקיר שירות המבחן המדבר בעד עצמו.

לזכותו של הנאשם הודאתו באשמה.

כמו כן, יש לקוות כי בחלוף הזמן ומכך שלא היה מעורב בעבירות נוספות, בין תעבורה בין בפלילים, ניתן ללמוד על הפנמה.

מצאתי לנכון ליתן משקל לקולא לחלוף הזמן מן העבירה.

בקביעת תקופת הפסילה, מצאתי לנכון להסתפק בתקופת הפסילה המינימאלית וזאת כדי לאפשר לנאשם פתיחת דף חדש בתולדות נהיגתו.