ת"ד 2199-08-13 מדינת ישראל נ' דב

בתיק שלפניי מיוחסות לנאשם עבירות של גרימת חבלה של ממש, נהיגה רשלנית, נהיגה גורמת נזק, סטיה מנתיב נסיעה וחציית קו הפרדה רצוף, כמפורט בכתב האישום.

הנאשם כפר באשמה, וראיות הצדדים נשמעו בישיבות בתאריכים 5.10.14 , 9.12.14 ו - 10.2.15. ב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בישיבה מיום 12.2.15. לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, שקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק, השתכנעתי מעל לספק הסביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו, ולפיכך אני מרשיע אותו בביצוען.

האירוע שביסוד כתב האישום הינו תאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.6.13 בכביש 889 בקטע שבין מושב גורן לשלומי. בין הצדדים אין מחלוקת כי בתאריך זה התנגש הרכב בו נהג הנאשם, כאשר לצידו הנוסע דור דהאן, ברכב שהגיע מהכיוון הנגדי ובו נהג אשר דרורי. כתוצאה מהתאונה נחבלו שני הנהגים והנוסע דהאן באופן ממשי, סבלו משברים בדרגות חומרה שונות ונזקקו לאשפוזים וטיפולים רפואיים.

הנאשם חלק על עובדות כתב האישום בשתי נקודות בלבד. ראשית, טען כי לא רכבו הוא שסטה מנתיב הנסיעה, ושנית, כטענה חלופית, כי אם סטה רכבו של הנאשם, הרי שהסיבה לסטייה זו אינה נהיגה רשלנית מצידו.

השאלה הראשונה שיש להכריע בה היא, אפוא, שאלת מקום נקודת האימפקט.

בהקשר זה העיד בוחן התאונות מר חכמון:

קבעתי נקודת אימפקט בנתיב נסיעה רכב ב'. קבעתי זאת על סמך חריצה, פיזור שמן ופיזור חלקי רכב בנתיב רכב ב' תוך כדי התפצלות. התאונה היתה לפי מסקנותיי, ההתנגשות היתה בנתיב רכב ב' ולאחר מכן כלי הרכב התפצלו ונזרקו לכיוונים שונים. אני מפנה לתמונה 3 שם ניתן לראות את החריצה בשני הכיוונים ואת שני ההשפרצות שמן.

נוסע הרכב מר דור דהאן העיד:

ישבתי ליד הנהג ליד אלעד דב. התאונה עצמה היתה לפני סיבוב באמצע סיבוב בפניה, והרכב של אלעד שאני הייתי בו סטה מעט שמאלה באמצע הסיבוב ואז ההתנגשות. הרכב סטה מעט שמאלה לנתיב השני היתה התנגשות חזיתית. לא ידוע לי מדוע הרכב סטה.