ת"ד 2172-12-12 מדינת ישראל נ' ק'

1.הנאשם הורשע לאחר הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, לפיו נהג הנאשם ביום 28.6.12 בשעה 20:00 אוטובוס ציבורי בין-עירוני בכביש 1 מכיוון ירושלים לכיוון תל-אביב, והתקרב למחלף שפירים. הנאשם נהג בעקבות מונית הסעות, שנסעה בעקבות רכב משא טויוטה עם עגלה. נהג הטויוטה האט נהיגתו והמונית בעקבותיו. הנאשם נהג בקלות ראש, הסיח דעתו מהדרך, סובב את ראשו והסתכל פנימה אל תוך האוטובוס במקום קדימה, לא הבחין מבעוד מועד בהאטת המונית שלפניו ומפאת המרחק הקצר לא הספיק לבלום, התקרב יתר על המידה אל המונית, פגע בחזית באחור בחוזקה ומעוצמת המכה נהדפה המונית קדימה. נהג המונית ניסה למנוע את ההתנגשות עם רכב הטויוטה, עקף תוך כדי כך את רכב הטויוטה מימין ופגע עם חלקה השמאלי של המונית בעגלה של רכב הטויוטה. כתוצאה מהתאונה נחבלו הנאשם, נהג המונית ונוסעים במונית, חלקם חבלות של ממש.

2.תחילה כפר הנאשם במיוחס לו, אולם בפתח דיון ההוכחות בחר הנאשם לחזור בו מהכפירה והורשע ביום 31.10.13 על ידי כב' השופט צימרמן בעובדות כתב האישום. לנוכח מעבר כב' השופט צימרמן לכהן כסגן נשיאה בבית המשפט לתעבורה בפתח-תקוה, התיק נקבע לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש לפניי ליום 27.11.2013 ובדיון זה הודיעו הצדדים על הגעתם להסדר טיעון לעונש, במסגרתו עתרו במשותף לפסילת רישיונו של הנאשם לתקופה בת 11 וחצי חודשים בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית, פסילה על תנאי וקנס.

3.לנוכח החבלות אשר נגרמו למעורבים, לא אושר הסדר הטיעון במועד זה והמאשימה נתבקשה לברר את עמדת המעורבים להסדר ובראש ובראשונה את עמדתה של הנפגעת העיקרית הגב' ג'.ב.

בהתאם נדחה הדיון ליום 9.1.2014 ואולם 4 ימים לפני הדיון, הגישה המאשימה הודעה לתיק בדבר ביטול הסדר הטיעון, זאת לאחר איתור המעורבים בתאונה ולאחר שנתברר מצבם הרפואי העדכני.

4.בפתח הדיון שהתקיים לפני ביום 9.1.2014, הודיעה המאשימה כי עמדתה הינה למאסר בפועל והסכימה לשליחת הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן, לבקשת בא כוחו. כן, הסכימה המאשימה לפסילת רישיונו של הנאשם, תוך שהנאשם הפקיד רישיונו בתום הדיון ונפסל מלנהוג וממילא הודיע הנאשם בדיון, כי מאז אירוע התאונה בחר שלא לנהוג.

5.מבלי שהדבר יחייב את בית המשפט, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן למבוגרים. הכנת התסקיר התעכבה לנוכח שהיית הנאשם בחו"ל לצורכי טיפולים בבנו ובשל כך אף נדחתה שמיעת טיעוני הצדדים לעונש ליום 21.9.14. במועד זה עתר ב"כ הנאשם להפניית הנאשם לממונה על עבודות השירות לצורך מתן חוות דעת בעניינו.

6.ביום 29.10.2014 הוגש לתיק תסקיר שירות המבחן אשר בחן את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, בהיותו אב לילד בכור הסובל מפיגור בינוני, לקות שמיעה ומוכר כנכה בשיעור של 100%. הנאשם הוא המטפל העיקרי בבן. מאז אירוע התאונה ופסילת רישיונו הוא נאלץ לעזוב את עבודתו והתקשה ביציבות תעסוקתית. בני משפחתו ורעייתו מתגוררים בארה"ב בעוד הוא נע ונד עם בנו בין מגורים בארץ לחו"ל. הנאשם נעדר הרשעות פליליות ולחובתו 24 הרשעות קודמות בתחום התעבורה, בין היתר בגין עבירות בטיחותיות אשר נעברו על רקע עבודתו כנהג הסעות. הנאשם ביטא אחריות לביצוע העבירה, הכיר בנזק שגרם לנפגעים, הביע תחושת צער, כאב ואשמה. בעקבות התאונה חווה קשיים נפשיים ובכללם הפרעות שינה וחרדה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מסוגל לקחת אחריות מלאה על התנהגותו, הביע עניין במצב הנפגעים ועושה מאמץ לחזרה לתפקוד תעסוקתי ואף אינו מתכוון עוד לנהוג. לנוכח כלל הנסיבות, לקיחת האחריות ושיתוף הפעולה עם שירות המבחן ואף הצורך לתמוך בבנו ולטפל בו, המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף של 300 שעות לצד צו מבחן למשך שנה ופיצוי לנפגעים.

ביום 18.11.2014 התקבלה לתיק חוות דעת הממונה על עבודות השירות, אשר מצא את הנאשם מתאים לריצוי עונש מאסר בעבודות שירות.

7.בדיון אשר התקיים לפניי ביום 30.11.2014 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

8.המאשימה בטיעוניה לעונש הפנתה לחומרת התאונה ולתוצאותיה הקשות. הנפגעת העיקרית מאירוע התאונה הינה הגברת ג'.ב. (לנוכח מצבה הרפואי הקשה אשר ייפרס להלן בהרחבה, שמה המלא לא יפורט והיא תקרא הנפגעת העיקרית). נפגעת זו היתה במועד התאונה כבת 38, אם לחמישה ילדים קטינים (הקטן כבן 3 והגדול כבן 13). בעקבות התאונה גדלים ילדיה ללא אם מתפקדת, כשהיא הפכה לשבר כלי, במרבית התקופה מאז התאונה ועד היום שהתה באשפוז וכך גם עובר לדיון. הוגשו לתיק מסמכים רפואיים אודות מצבה הקשה (ת/1). גם אמה של הנפגעת העיקרית, נפגעה למרבה הצער באירוע התאונה ואינה יכולה לסייע לה בגידול ילדיה. בא כח המאשימה עדכן כי עשה מאמצים ניכרים לזמן לדיון את בני משפחתה של הנפגעת על מנת שיפרטו את מצבה הרפואי הנוכחי, אולם מאמציו לא צלחו. עם זאת הוגשו כאמור מסמכים רפואיים (ת/1) המתעדים את מצבה הרפואי, סמוך ככל הניתן למועד הדיון.