ת"ד 1702-08-14 מדינת ישראל נ' רוז

1.הנאשמת עומדת לדין בגין עבירות של נהיגה בקלות ראש שגרמה חבלה של ממש לאדם ואי ציות לאור אדום שברמזור.

2.למקרא כתב האישום עולה כי הנאשמת נהגה רכבה ברחוב חיים לבנון בתל אביב, זאת ביום 25.11.13, בשעה 13:00, מדרום לצפון והתקרבה לצומת עם רחוב טאגור - עסקינן בצומת מרומזר ומערכת הרמזורים פעלה כתקנה.

הנאשמת נהגה בקלות ראש, כך נטען, לא נתנה תשומת לב מספקת לדרך ונכנסה לצומת תוך שלא צייתה לאור האדום בכיוון נסיעתה, חסמה דרכו של רוכב אופנוע, שנסע משמאל לימין כיוון נסיעתה וכלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה נחבל הרוכב חבלה של ממש בידו (שבר סקפואיד ימין) וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

3.ההגנה כפרה במיוחס לנאשמת בכתב האישום, ומשכך נקבע התיק לשמיעת הוכחות.

ההגנה הודתה בנהיגה במקום ובזמן וטענה כי הנאשמת נכנסה לצומת באור ירוק מלא. ההגנה ויתרה על עדותו של הבוחן המשטרתי, לא חלקה באשר לתקינות מערכת הרמזורים והחבלה שנגרמה, אך כפרה כאמור באחריות הנאשמת לתאונה.

פרשת התביעה

4.מטעם התביעה העידו הרוכב המעורב, א' מ' ועד לתאונה, שלום עקב.

בהסכמת הצדדים, מעשי ידיהם של יתר העדים, הוגש בהסכמה, חלף עדותם.

5.עד הראיה לתאונה, מר שלום עקב, סיפר בעדותו כי אינו מכיר איש מהצדדים.

עמד ברמזור לפני מעבר החצייה ברחוב טאגור וביקש לפנות שמאלה לרחוב חיים לבנון, כשמימינו עמד קטנוע נוסף. כשהתחלף הרמזור בכיוונו לירוק, ראה בזוית העין מצד ימין רכב כסוף שנכנס לצומת ופונה שמאלה לרחוב טאגור.

"אני חכיתי שהיא תסיים את הפנייה, כי יש לי ירוק מלא. היא כנראה לא הבחינה ונסעה באדום מלא, אין פה בכלל שאלה. מצד שמאל שלי היה רכב ומצד שמאל שלי הגיח רוכב אופנוע שלא ראיתי אותו והוא פגע פחות או יותר בין הדלת הקדמית לדלת האחורית של הנאשמת והוא נפל על המקום, לא היתה לו ברירה. רוכב האופנוע הגיע מהכיוון שלי הוא בא מאחורינו, הוא גם התכוון כמוני לפנות שמאלה ואז הוא נכנס בה...ישר ירדתי מהקטנוע אני והרוכב השני והושטנו עזרה גם לגברת כולל בקבוק מים, מה שיוכלנו. אני זוכר שבאותו רגע היא היתה קצת מבולבלת, אני זוכר שאפילו היא מלמלה משהו כמו 'הבן שלי אמר לי לא לנהוג', ככה זה זכור לי" – ע' 3.

העד סימן על גבי תרשים הבוחן (ת/1) את מקום האימפקט (עיגול צהוב) בסמוך לאי התנועה – דהיינו בסמוך לסיום הפנייה מצד הנאשמת. לטענת העד הרוכב פגע ברכבה של הנאשמת בצד של הנהג, צד שמאל, "טיפה אחרי הדלת של הנהגת" – ע' 4, ש' 9-10.

העד אישר כי הוא אינו יודע מה היה מצב הרמזור בכיוון הנאשמת. הרוכב היה בנתיב השמאלי "הכי צמוד לאי התנועה השמאלי".