מדינת ישראל נ' עביד

1.נגד הנאשמת שבפניי הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של התנהגות גורמת נזק, נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה וגרימת חבלה של ממש, כמפורט בכתב האישום.

(יצויין כי בכתב האישום נפלה טעות סופר בהוראת החיקוק ב' 2, שם קיימת הפנייה לסעיף עבירה שגוי, אולם אין ספק כי הכוונה לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה ולא לחיקוק שנרשם ואשר אינו רלוונטי).

2.האירוע בגינו הוגש האישום הינו תאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.8.14 ובמהלכה התנגש רכבה של הנאשמת עם רכבו של מר יונתן אברמס, אשר הגיע מולה מהנתיב הנגדי. התאונה התרחשה במסלול נסיעת רכבו של מר אברמס, וזאת לאחר שרכבה של הנאשמת סטה שמאלה.

בין הצדדים אין מחלוקת באשר לאמור לעיל. לפיכך, השאלה היחידה הדרושה הכרעה עובדתית היא הסיבה לסטיית רכבה של הנאשמת לנתיב הנגדי, כאשר לטענת הנאשמת עשתה זאת בכדי להמנע מפגיעה בטרקטורון אשר התפרץ לנתיב נסיעתה באופן מפתיע.

לאחר ששמעתי את העדויות, התרשמתי מהעדים, שקלתי את טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בחומר שהוגש, השתכנעתי מעל לספק סביר כי יש לדחות את גרסת הנאשמת ולהרשיעה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום, ואביא נימוקיי להלן.

העדויות מטעם הצדדים:

3.גרסתה של הנאשמת בפניי הייתה קצרה ותמציתית:

"הייתי נוהגת מכיוון ג'ת לכפר יאסיף, במהירות בין 40-60 קמ"ש. פתאום יצא טרקטורון ממטע הזיתים. הוא יצא מאחורי שיחים גבוהים, הבחנתי בו כשהתפרץ לכביש. הוא בא מצד שמאל. אני ראיתי אותו רק כשנכנס לנתיב שלי. לא ראיתי אותו לפני שנכנס לכביש. סטיתי שמאלה כדי למנוע התנגשות, זה היה בסיבוב ואז התנגשתי ברכב שבא ממול. את הרכב שבא ממול לא ראיתי, כי התעסקתי במה לעשות עם הטרקטורון".

אקדים ואציין כי עדותה של הנאשמת לא הייתה מהימנה בעיני. התרשמתי כי גרסת הנאשמת שלעיל באה לצרכי משפט והסרת אחריות, ואין היא משקפת את התרחשות העובדות לאשורן.

4.מעבר להתרשמות ישירה מהעדות, סבורני כי גם הגיון הדברים אינו מאפשר קבלת גרסת הנאשמת. כך בחקירה במשטרה טענה הנאשמת כי ראתה את הטרקטורון לראשונה ממרחק של שני מטרים כשהוא יוצא ממטע הזיתים משמאל וכי לא הבחינה כלל ברכב הסובארו בו התנגשה "כי הייתה משאית לפניו".