מדינת ישראל נ' אפרתי

ביום 11.8.14 גרם הנאשם לתאונה שהתרחשה עקב נהיגתו בחוסר זהירות.

כתוצאה מתאונה זו, נגרמו חבלות גוף לשני קטינים כאשר אחר מהם נחבל חבלות של ממש כמתואר בעובדות כתב האישום.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום אשר עבר תיקון מהותי ביחס לרף הרשלנות אשר יוחס בסופו של יום לנאשם.

המדינה הסכימה למחוק התנהגות הכוללת קלות ראש ובמקומה בא רף נמוך יותר של רשלנות אשר הוגדר ע"י המדינה כחוסר זהירות.

מתחם העונש ההולם באירוע הכולל גרימת תאונה בה נגרמו חבלות של ממש ייקבע בהתאם לשני פרמטרים מרכזיים:

רף הרשלנות ו והיקף הנזקים הגופניים שנגרמו למעורבים (ראה בעניין זה עפ"ת 46568-01-14 קריחלי נגד מדינת ישראל – מחוזי באר-שבע).

בפרשה שבפני המדינה עצמה הסכימה לרף רשלנות נמוך בעצם תיקון כתב האישום לתקנה 21(ג) בתקנות התעבורה תחת סעיף 62(2) בפקודת התעבורה כפי שיוחס במקור לנאשם.

ביחס לרף חבלות הגוף, הרי שבהתאם לעובדות כתב האישום המדובר בחבלות קשות הכוללות שברים בגפיים ובפנים ואשפוז של הקטין למשך 9 ימים בבית החולים.

אין המדובר בחבלות מינוריות אלא בחבלות קשות שעל פניו גרמו סבל רב לקטין ולמשפחתו, אך בהמשך לקביעה זו, לא הציגה המדינה כל נתון המראה כי נותרו כתוצאה מהחבלות נכויות או שהפציעה חייבה תהליך שיקומי הנמשך עד ימים אלה. כל שבפני בית המשפט הן חבלות הגוף שתוארו בכתב האישום, וכל ניסיון של בית המשפט לקבל מידע נוסף על מצב הנפגעים נתקל בהיעדר נתונים מטעם התביעה.

בנסיבות המתוארות לעיל ולאחר שנבחנה גם פסיקה רלוונטית (דוגמת עפ"ת 46568-01-14, רע"פ 3616/13 רז נגד מד"י, עפ"ת 7038-07-13 כהן נגד מד"י, עפ"ת 31561-06-13 עובדיה נגד מד"י, עפ"ת 7554-06-13 אורנשטיין נגד מד"י) נחה דעתי כי מתחם הענישה בפרשה זו נע ברכיב המאסר בין 0 ועד 3 חודשי מאסר בפועל, וביחס לרכיב הפסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה

ינוע המתחם בין 6 חודשי פסילה בפועל ועד 30 חודשים.

בקביעת המתחם לעיל שקלתי את מידת הפגיעה בערך המשקף את זכותו של הציבור לנוע בדרכים מבלי שבטחונו ושלמות גופו יפגעו כתוצאה מרשלנות או חוסר זהירות של אחרים.

במקרה דנן רף הרשלנות נמוך ולכן מתחיל המתחם ב-6 חודשים של פסילה וב – 0 חודשי מאסר אך נסיבות המקרה ביחס לתוצאות הרשלנות מצביעות על חבלות גוף קשות המחייבות רף עליון של 3 חודשי מאסר לצד 30 חודשי פסילה בפועל.