ת"ד 10538-11-14 מדינת ישראל נ' ארביב
|
ת"ד בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה |
10538-11-14
2.4.2015 |
|
בפני השופטת: שרית קריספין-אברהם |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מאשימה (משיבה): מדינת ישראל |
נאשמת (מבקשת): שחר ארביב שלו עו"ד שלו |
| החלטה | |
לפני בקשה לעיון בחומר חקירה בהתאם לסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב -1982 לפיה עותר ב"כ המבקשת לקבל לידיו גיליון הרשעות תעבורה של עד תביעה.
כנגד המבקשת הוגש כתב אישום המייחס לה גרם תאונת דרכים, בגין אי ציות לתמרור 302 ונהיגה בקלות ראש.93537720428
ב"כ המבקשת עותר לקבלת גיליון הרשעותיו בתעבורה של עד תביעה 1, בוריס בראון, שהיה מעורב בתאונה בעת שנהג באוטובוס, מהטעם כי הדבר נדרש לבחינת מהימנותו של העד.
ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, בטענה כי רישום זה אינו רלבנטי לאישום ומסירתו תהווה פגיעה שלא לצורך בפרטיותו של העד.
גיליון הרשעותיו של העד הוגש לעיוני.
דיון והכרעה
הוראות החוק הרלוונטיות לבקשה הינן חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 וסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב)התשמ"ב-1982.
מסירת מידע מן המרשם הפלילי לבית משפט על פי התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי, תהיה אם - " הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי".
בבש"פ 4481/00 דוד יחזקאלי נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופטת דורנר:
" ככלל, עבר פלילי של עד עשוי להשפיע על ממצאי מהימנות הנקבעים לגביו " ובהמשך - "האיזון בין זכות העבריין לפרטיות , שהגשמתה מקלה על שיקומו, לבין זכויות ואינטרסים אחרים, נעשה בגידרי חוק המרשם הפלילי עצמו. במסגרת איזון זה הוגבלה הגישה למידע מן המרשם הפלילי לשימוש לצורך מטרות שצויינו בחוק. יוצא איפוא, כי בחוק המרשם הפלילי, לרבות בתופסת הראשונה לו, כבר נקבע אימתי גיליון הרישום הפלילי רלוונטי לגוף הדורש לעיין בו ".
מכאן, שגם על פי הלכת יחזקאלי יש לבחון האם נדרש המידע לבירור מהימנותו של עד.
בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל נפסק על ידי כבוד השופטת ברלינר כי על בית המשפט לאזן בין זכותו של עד לפרטיות לבין זכותו של נאשם להליך הוגן והפנתה לנוסחת האיזון שנקבעה בבג"ץ 9264/04 , לפיה:" ...כאשר זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקורבנות העבירה ולאינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט, באכיפת החוק ובחשיפת עבירות.
אכן, הפגיעה בפרטיותם של העדים היא לעתים בלתי נמנעת במהלך המשפט, אך היא צריכה להיות מידתית, ויש להקפיד על כך שלא תעלה על הנדרש לשם מתן הזדמנות הוגנת לנאשם להתגונן. מעבר לכך, יש להגן על העדים ועל המתלוננים כדי לא ייפגעו זכויות היסוד שלהם לפרטיות ולכבוד".
ראה לעניין זה, גם בש"פ 7421/13 קניאס נגד מדינת ישראל.
לטעמי, גיליון הרשעות בעבירות תעבורה אין בו כדי להצביע על מהימנות או חוסר מהימנותו של עד ואין בו כלל כדי להשפיע או לפגום בזכותה של הנאשמת לנהל הליך הוגן ובזכותה להתגונן באופן הולם מפני האישום נגדה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|