ת"א 9995-11-12 ציטיאט סוכנות לכל ענפי הביטוח ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בעמ

הבקשה

1. לפני בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף. לטענת הנתבעת, התביעה נעדרת כל עילת תביעה, כך גם יש לדחות התביעה מחמת התיישנותה או לחלופין לדחות את חלקה שקדם לתאריך 6.11.2005. עוד טענה המבקשת כי קיים בנסיבות שיהוי בלתי סביר הפוגע קשות במבקשת, כך גם יש למחוק את תביעת המשיב 1 שאינו אישיות משפטית. כמו כן, עתרה למחיקת תביעת משיב 2 שקדמה למועד התאבדותו, היינו 1.6.2000.

2. בכל הקשור עם טענת ההתיישנות נטען, כי התובעים קיבלו לידיהם את כל האינפורמציה לאורך השנים מהנתבעת אך לא העלו כל טענה שהיא. עילת התביעה התגבשה 17 שנים קודם להגשת התביעה והתיישנה 7 שנים לאחר מכן, דהיינו התביעה הוגשה כ- 10 שנים לאחר שכבר התיישנה.

בכל מקרה, המשיבים אינם יכולים לתבוע, כך נטען, השבה על כספים לתקופה העולה על 7 שנים עובר להגשת התביעה, היינו קודם ל- 6.11.05.

3. בכל הקשור עם זכות העמידה של המשיבים, המשיב 1, "ציטיאט סוכנויות לכל ענפי הביטוח" אינה מהווה אישיות משפטית, ולכן דין תביעתה להימחק ובכל הקשור למשיב 2, זה התאגד רק ב- 1.6.00 ואינו יכול לתבוע סכומי כסף הקודמים למועד זה.

4. בכל הקשור עם פגמים בתביעה המצדיקים סילוקה על הסף, נטען כי היה על התובעים לפרט את סכום הנתבע במדויק ולא להגיש תביעה על דרך האומדנה, כמו גם היה על התובעים לצרף מסמכים מתאימים ואלה אינם בנמצא.

תגובת התובעים

5. בתגובת התובעים טענו אלה, כי לא ברור כיצד תביעה הנעדרת עילה מביאה לפשרה עם התובעים 3 ו-4 שנמחקו ממנה תוך תשלום סכומי כסף משמעותיים לתובעים אלה. מדובר לטענת התובעים בבקשת סרק ואין למחוק את התביעה או לדחותה בנסיבות דנא, מה גם שמדובר בסעד קיצוני שננקט במקרים יוצאי דופן.

בכל הקשור להעדר זכות העמידה נטען, כי מדובר בטענה טורדנית וקנטרנית. בכל הקשור עם התובע 1, הסכמי ההתקשרות מלמדים על התקשרות עם גוף זה, ובכל הקשור לתובע 2 ציינו, כי בשנה זו העביר מר רחמים שימשי את פעילותו לחברה שיסד תחת השם "רחמים ואהרון שימשי סוכנות לביטוח 2000 בע"מ", שהמשיכה לעבוד אצל הנתבעת תחת אותו מספר סוכן (545) ולכן לבד משינוי השם, אין כל שינוי מהותי ועמלות הסוכן המשיכו להשתלם כסדרן. מכל מקום, ככל שיש טעם בטענות הנתבעת, עתרו התובעים לצרף את מר רחמים שימשי כתובע נוסף.

6. בכל הקשור לטענות ההתיישנות והשיהוי, הפנו התובעים לסעיף 7 לחוק ההתיישנות המתייחס לתרמית או הונאה, ולפיה תקופת ההתיישנות מתחילה במועד בו נודעה לתובע התרמית או ההונאה. טעמים לתרמית ואף הונאה צוינו במסגרת כתב התביעה בכל הקשור עם חישוב העמלות מתחילת ההתקשרות היינו מתחילת 1995. מעבר לכך, סעיף 8 לחוק ההתיישנות העוסק בהתיישנות שלא מדעת, פועל אף הוא לטובת התובעים בנסיבות לאחר שנתנו אמונם בנתבעת ולמדו אודות התנהלותה הלקויה רק מקום בו קיבלו לידיהם חוות דעת המשמשת כבסיס לתביעתם, וזאת לנוכח האמון המוחלט ששרר בין הצדדים לאורך השנים.

עוד הוסיפו, כי סילוק תביעות התובעים 3 ו- 4 מהווה הודאה מטעם הנתבעת ולפיכך על פי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, מתחילה תקופת ההתיישנות מיום הודאת הנתבעת ואף מטעם זה אין מקום לבקשה.

תשובה לתגובה