ת"א 9993-09-14 לוי ואח' נ' מקרקעי ישראל

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מכוח הוראות תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

בנוסף, עומדות על הפרק בקשות שהוגשו מטעמם של המשיבים לביטול החלטות שניתנו בגדרי התיק, לבקשת המבקשת, לפיהן, בין היתר, הוארך המועד להגשת כתב ההגנה מטעמה של המבקשת.

עיקר העובדות הרלבנטיות לענייננו:

עסקינן בתביעה אותה הגישו המשיבים, לביטול פסק דין שניתן מתחת ידיו של כב' השופט עודד גרשון, ביום 6.6.1983 במסגרת ת.א 515/81 (שלום – טבריה) (להלן: "פסק הדין" או "פסק דין גרשון").

עולה מכתב התביעה ומן הבקשה, התגובה והתשובה שהוגשו מטעמם של בעלי הדין בתיק זה כי, בין שני הצדדים הניצים התנהלו במשך הרבה שנים הליכים משפטיים רבים ומרובים, בערכאות משפטיות שונות, הליכים הנוגעים בזכויותיהם של המשיבים בנכסי מקרקעין הנמצאים בישוב פוריה. במסגרת אותם ההליכים ולאחר התדיינויות משפטיות ניתן פסק הדין וניתן פסק דין נוסף, אף הוא ניתן על ידי בית המשפט השלום בטבריה (מתחת ידו של כב' השופט קלך). פסקי דין אלה עומדים במרכזן של התדיינויות משפטיות נוספות שהתנהלו בחלקן ומתנהלות בחלקן האחר עד היום בבית משפט זה ובבית המשפט המחוזי בנצרת.

הרקע להגשת התביעה שבעטיה ניתן פסק הדין הובא על ידי המשיבים, בהרחבה יתרה לטעמי, בכתב תביעתם ובנסיבות העניין, בשים לב למהות הטענות הצריכות הכרעה בהליך זה, אינני רואה מקום במסגרת הנוכחית לפרטן.

בקצירת האומר יצוין כי, משפחת לוי עליה נמנים המשיבים עלתה ארצה מתימן בשנת 1949, בסיועה של הסוכנות היהודית, ובהיות יחידי המשפחה חקלאיים, החליטה הסוכנות להעביר את בני המשפחה ליישוב פוריה, כדי להקימו כיישוב חקלאי. בשלב מסויים הוקנו לאחרים זכויות בחלקים מסויימים מנכסי המקרקעין ששימשו עד לאותו מועד את בני המשפחה למגוריהם ועיסוקיהם החקלאיים, ובנסיבות אלה פנו המשיבים ו/או מי מהם, לבית המשפט בתביעה אזרחית שהתבררה במסגרת ת"א 632/77 ובה הם עתרו לסילוק ידם של אותם אחרים מהמקרקעין האמורים. בבסיס התביעה הנ"ל עמדה טענת המשיבים לפיה הם ולא אחרים בעלי הזכויות במקרקעין.

בגדרו של אותו הליך הגישה המבקשת תביעה שכנגד ובמסגרתה היא עתרה לסילוק ידם של המשיבים מאותם נכסים.

בסופו של הליך הצדדים הגיעו להסדר דיוני שלפיו המחלוקת תתברר לפני ועדת ההחכרות המחוזית של המנהל שעל החלטתה הסופית יוכלו הצדדים לערער לבג"צ תוך חודש ממועד קבלתה. הוסכם עוד בין הצדדים כי אם לא תוגש עתירה יוכל כל צד להגיש בקשה למתן תוקף של פסק הדין להחלטה הנ"ל.