ת"א 9956-05-11 זבידאת ואח' נ' גנאים ואח',ת"א 9935-05-11 גנאיים ואח' נ' גנאים ואח'

רקע כללי

1. התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעות לפיצויים בגין תאונת דרכים שארעה להם, לטענתם, ביום 11.9.10, עת נסעו ברכב מס' רישוי 8102919 (להלן: הרכב) בו נהג הנתבע מס' 1 ( להלן: הנהג). הדיון בשתי התביעות אוחד.

2. על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה הינה תאונת דרכים כמשמעותו של מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, תשל"ה- 1975, כך שעל הנהג ונתבעת מס' 3 ( להלן: המבטחת ), לפצות את התובעים, ביחד ולחוד, בגין מלוא סכום הנזקים הנטענים שנגרמו להם בעקבות התאונה. לחילופין, כך נטען, בהעדר כיסוי ביטוחי, וככל שייקבע כי במועד הרלבנטי לתאונה לא היה לגבי השימוש ברכב ביטוח חובה בתוקף בהתאם להוראות פקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל- 1970, אזי על הנהג ונתבעת מס' 2 ( להלן: קרנית), לפצות את התובעים בגין נזקיהם הנטענים.

3. הנהג לא הגיש כתב הגנה מטעמו, ולא התגונן בפני תביעה זו.

4. קרנית הגישה כתב הגנה והודעה לצד שלישי נגד הנהג. במסגרת כתב ההגנה , קרנית הכחישה את טענות התובעים לעניין חובתה וטענה, בין היתר, בסעיף 4, כדלקמן :

   " 4.1 במועד האירוע הנטען בכתב התביעה ...השימוש ברכב נשוא כתב התביעה...היה מבוטח עפ"י דין ו/או הסכם אצל "כלל חברה לביטוח"...וכי החבות לפיצוי התובע, אם בכלל, מוטלת על "כלל", ודין התביעה כנגד הנתבעת [קרנית, א.ב] להידחות.

   4.2 עוד ולחלופין, הנתבעת תטען כי "כלל" מנועה ו/או מושתקת מלכפור בחובתה. לפיכך, תטען הנתבעת כי אין לתובע כל עילת תביעה כנגדה, וכי החבות לפיצוי, אם בכלל, מטלת על "כלל".