ת"א 9950-04-15

1.בקשה לסעד זמני .

בבקשה עותר המבקש כי בית המשפט יוציא תחת ידיו צו מניעה זמני האוסר על המשיב 1 (להלן: "המשיב") להעביר מניות של המשיבה 2 (להלן: "החברה") לידי המשיב או מי מטעמו; וכן כי בית המשפט יאסור על השבת הלוואות בעלים או תשלומים אחרים למשיב או למי מטעמו, אלא אם כן יושבו הלוואות בעלים באורח שווה למבקש, וזאת עד לדיון בתביעה העיקרית.

2.המבקש והמשיב הם בעלי מניות בחברות – המשיבה 1 והמשיבה 2. לאחר מספר עסקאות בהם נרכשו מניותיהם של בעלי מניות קודמים בחברה, מחזיק המשיב היום ב-72.3% מהון המניות בחברה, ואילו המבקש מחזיק ב-27.7% מהון המניות.

3.המבקש טוען כי המשיב נוהג להזרים כספים לחברה כנגד הקצאת מניות, חלק מהכספים מושבים לו לאחר מכן, ואולם הוא אינו משיב את המניות שהוקצו לו. מנגד – כך טוען המבקש – הוא עצמו העמיד לזכות החברה הלוואות בסכומים גדולים, ומעולם לא קבל החזר של ההלוואות, או מניות תמורתן.

4.בבקשה נטען כי המשיב עומד לבצע מהלך דומה, לאחר שהוחלט על העמדת מימון על ידי בעלי המניות כנגד הקצאת מניות, והמשיב החל במימוש התהליך, העביר את חלקו ואיים להעביר גם את חלקו הנדרש של המבקש תוך דילול מניותיו. לגישת המבקש אין לחברה צורך בכספים, והמשיב פועל כפי שהוא פועל כדי לקפחו. עוד טען המבקש כי ההקצאה נעשתה לפי שווי נמוך של החברה.

5.המבקש לא עתר לסעד זמני שיעצור את מהלך המימון כולו, אלא בקש רק כי בית המשפט ימנע את הקצאת המניות למשיב או למי מטעמו, וכי תימנע השבת הלוואת הבעלים למשיב, אלא אם כן יושבו גם הלוואות הבעלים למבקש במקביל ובאורח שווה.

6.המשיב טען מנגד כי החברה החליטה בחודש ספטמבר 2014 להקטין של שטחו של מועדון כושר שבבעלותה, ולשפץ שני מועדונים אחרים שבבעלותה, וכי היא קבלה הצעות מחיר בסכום של 800,000 ₪ לצורך ביצוע העבודות. החברה נדרשה למימון בסכום של 400,000 ₪ (לאחר שהמשכירים הסכימו לשאת במחצית העלות). לאחר שבנק הפועלים דחה את בקשת החברה לקבל הלוואה, החליטה החברה ביום 16.2.15 לגייס את הסכום הדרוש מבעלי מניותיה.

החברה הציעה לבעלי המניות לרכוש 900 מניות לפי חלקם היחסי בהון, תמורת 405,000 ₪. היא אפשרה לבעלי המניות שיסכימו להשתתף ברכישה לרכוש גם את חלקם היחסי של בעלי המניות שהודיעו על חוסר רצונם להשתתף ברכישה. מאחר שהמבקש לא הודיע על רצונו להשתתף ברכישה, המשיב רכש גם את חלקו של המבקש.

7.המשיב טען כי יש לדחות את בקשת המבקש לסעד זמני. באשר לצו לפיו ייאסר על החברה להקצות למשיב את המניות, נטען כי בכתב התביעה אין בקשה לסעד כזה. על כל פנים, המשיב טוען כי אין ממש בטענת המבקש לפיה הוא נוקט בשיטה פסולה של דילול אחזקותיו. הכספים שהחברה שלמה למשיב הם לטענתו החזרים של הלוואות גישור שהמשיב העמיד לחברה, שלא כנגד הקצאת מניות. הלוואות אלה ניתנו לחברה על ידי המשיב כנגד התחייבות החברה לפרוע לו אותן לללא ריבית ותוך מתן עדיפות וקדימות.