ת"א 993-07-10 ניישטוט נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ

1.בפני תביעה כספית על סך של 380,200 ₪, פיצוי לכסוי עלות הוצאתו לפועל של הריסת בית התובע מחמת ליקויים המרובים והקמתו מחדש. התביעה הוגשה מלכתחילה בחודש יולי 2010 ותוקנה ביום 4/5/15. ביום 1/1/15 הודיע בא כוח הנתבעת על כי הנתבעת חברת שיכון ופיתוח לישראל בע"מ התמזגה עם חברת אזורים בניין (1966) בע"מ ח.פ. 520031089 ו"עקב המיזוג הנתבעת חוסלה" (בקשה מס' 27). לתמיכה בתביעה הוגשה חוות דעת של המומחה אהרון רוזנפלד מיום 26/5/10. על פי חוות דעתו הליקויים והכשלים של בניית הבית אינם מאפשרים מענה לבית מגורים שאורך חייו המתוכנן הוא 50 שנה לפחות ואין מנוס אלא מהריסתו ובנייתו מחדש. מדובר בבית שנבנה בבניה קלה והמומחה אינו חולק שהחלופה צריכה להיות אף היא מבניה קלה. כמו כן הוגשו, חוות דעת בהתייחס לטרמיטים (חוות דעת של דר' שמחה פינקלמן מיום 21/10/13 וחוות דעת מיום 22/12/12 של דר' דני סימון מטעם הנתבעת). בהמשך ביום 25/12/14, מונה מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנדסת בנין – המהנדס ושמאי המקרקעין, יצחק זרניצקי.

2.הבית נמכר לתובע ביום 10/12/92. מדובר במכירה של בית עץ שיובא לישראל. היבוא היה בתחילת שנות ה- 90 כחלק מיוזמה ממשלתית ובוצע על ידי חברת בן יקר גת וההקמה של הבית הייתה של אותה חברה (להלן: "הקבלן"). הבנייה הקלה הייתה מענה ממשלתי בתחילת שנות ה- 90 לגלי העלייה מבריה"מ לשעבר והחשש לביקוש שיעלה על ההיצע. המענה היה ע"י יבוא בתים מוכנים והרכבתם על בסיס מקומי. לצורך כך גם ניתן פטור מתחולת התקנים הישראלים הרגילים בנושא הבנייה ובמקומם הותקנו תקנות מיוחדות וגם הוכן מפרט (מפמ"כ 422 ) אליו מתייחסות התקנות [תקנות התכנון והבניה (בניה קלה- הוראת שעה), תשנ"א-1991 (להלן: "תקנות הבניה הקלה")]. הבתים שווקו בין היתר ע"י הנתבעת [ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ (1/12/08) (להלן: "עניין – אברמוביץ") ; ת.א.(מחוזי י-ם) 1741/96 אלדור נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (28/11/04) (להלן: "עניין – אלדור); ת.א.1107/95 (מחוזי חיפה) אלקיים נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (17/2/02) (להלן: "עניין – אלקיים")].

בתיק זה מדובר בבית מדגם אמריקאי של יצרן בשם: Penn Lylon House Inc כעולה מהרישא למפרט. במפרט גם צוין כי מדובר בבניה קלה תוך ציון מפורש כי: "כל המבנה מיוצר ומורכב בארה"ב ומיובא לארץ ומורכב ומושלם בכמה חלקים המותקנים באתר" (סעיף 2 למפרט).

3.הפטור מהתקנים נקבע בתקנות הבנייה הקלה (תקנה 2). בהתייחס למפרט הטכני נקבע בתקנה 2 כי במקום התקנים הישראלים הרגילים יבוא מפמ"כ 422 שקבע מכון התקנים הישראלי על פי סעיף 6 לחוק התקנים, תשכ"ג-1953. בהתייחס לתוקף המפמ"כ נקבע בתקנה 5 כי תוקף תקנה 2 הוא "לגבי היתר בניה שניתן עד ליום כ"ו באדר ב' תשנ"ב (31 במרס 1992), ..." ואילו תוקף תקנות 1, 3 ו- 4 הוא לגבי היתר שניתן עד ליום 30/6/1993. טופס 4 הוצא ביום 5/5/93 והחזקה נמסרה ביום 22/6/93.

באי כוח הצדדים אינם חולקים כי חל מפמ"כ 422. המחלוקת בין הצדדים היא איזו גרסה של מפמ"כ 422 חל. תקנה 2 לתקנות הבניה הקלה קובעת שניתן לבנות על פי מפמ"כ 422 עד למועד תוקף תקנה 2 עם הארכה לגבי רכיבים מסוימים הקבועים בתקנות 3-4. לטענת התובע הגרסה החלה היא זו שיצאה באפריל 1992 (מוצג ת/1) ואילו לטענת הנתבעת הגרסה שבתוקף לעסקת המכר היא משנת 1991 שהייתה נכונה למועד הוצאת ההיתר (מוצג נ/1).

בא כוח הנתבעת מפרש את תקנה 5 כדי לבסס את טענתו.

הרלוונטיות של המחלוקת מתמקדת בסוגיות הבאות שלטענת התובע הנתבעת לא קיימה:

(א) על הבית לשמש כמגורי קבע תקינים שאורך חייו המתוכננים לפחות 50 שנה [סעיפים 8 – 9 לכתב התביעה המתוקן; סעיף 0 (הקדמה) וההגדרה של "בית קבע למגורים" בסעיף 103.4 ,מפמ"כ 422 (מעודכן לאפריל 1992)]. הגרסה הקודמת של מפמ"כ 422, מפברואר 1991, התייחסה ליחידת דיור אחת (single family dwellings ), לבניה קלה ותקנים של מדינות זרות שאומצו [סעיף 103.3 למפמ"כ 422 (מעודכן לפברואר 1991) (מוצג נ/1)].

(ב)סוגיה נוספת שבה יש פער בין הגרסאות הוא בסוגית ההגנה מפני טרמיטים. בתקן נכון לפברואר 1991 שהתייחס לתקנים זרים אין התייחסות לנושא (מוצג נ/1). להבדיל מהגרסה המאוחרת מאפריל 1992 (מוצג ת/1). שם יש התייחסות בהוראות הבאות:

הוראות הגנה מפני עץ: אופן הטיפול וההגנה על חלקי העץ על פי התקן הישראלי מפמ"כ 262 חלק 1 (סעיף 301.1.2); וכן הגנה מפני חדירה מבחוץ (סעיף 301.3.2). וכן פרט א' 6.2 – עיגון וחיבור קירות נושאים ליסודות, לרבות מגן מפני טרמיטים 1:5.

(ג)טעם נוסף להחלת מפמ"כ 422 מאפריל 1992 מבחינת התובע הוא ההוראה בסעיף 201.1.1 כי המתכנן של המבנה יביא בחשבון את ההשפעות של הסביבה על חומרי הבניה הרכיבים השונים ופרטי הבית ו"יקבע את אמצעי ההגנה המתאימים מבחינת האחזקה המונעת." (עמ' 14 למוצג ת/1). בא כוח התובע מתייחס בהקשר זה גם לפגיעה בבית ממתקפת הטרמיטים. על פי סעיף 101 למפמ"כ 422 הוא לא חל על בתים שהוזמנו על ידי משרד הבינוי והשיכון במסגרת מכרזים 315/91 ו- 321/91 (סעיף 101 ה"ש 2 למוצג ת/1). לא הוגשו ראיות לפי איזה מכרז יובא הבית והנתבעת לא טענה שהיבוא של הבניין כלול באותם מכרזים. גם מומחה ביהמ"ש נסמך בחוות דעתו המשלימה על הגרסה של אפריל 1992 כאמור להלן לגבי האיטום.