ת"א 9869-07-10 עופר ואח' נ' אפרתי ואח'

זו בקשה לביטול פס"ד מיום 21.2.16 , שניתן במעמד צד אחד, ולפיו חויבה המבקשת לשלם למשיבים 107,168 ₪ ובגין עלות ביצוע תיקונים והוצאות המשיבים , ובהמשך לפשרה לעניין ביצוע תיקונים שאושרה בתיק.

לטענת המבקשת, פס"ד התבקש בחוסר תו"ל, תוך הטעיית ביהמ"ש.

נטען כי פסה"ד ניתן על יסוד חוו"ד של המומחה מיום 25.8.15 , ושמעולם לא הגיע לידיה או לידי ב"כ.

נטען כי אין שום ליקוי שלא תוקן בהתאם להתחייבות המבקשת לפי פסק הדין.

נטען כי בהסכם הפשרה לא נאמר דבר על המצאת אישור ממכון התקנים, ואילו המומחה היה דואג להעביר הנחיותיו, או חוו"ד למבקשת, הייתה יכולה המבקשת להתריע, ולקבול על חריגה מסמכותו וחריגה מהוראות פסק הדין.

נטען כי יש לבטל את פסה"ד מחובת הצדק, שהרי נסמך וניתן על יסוד חוו"ד מומחה שלא הומצאה.

לחלופין, יש לבטל פסה"ד גם על פי שק"ד של ביהמ"ש, בשים לב לעיוות שנוצר, בכך שהתיקונים תוקנו כדבעי בהתאם למוסכם, ועתה נאלצת המבקשת לשלם עבורם פעם נוספת כאילו לא תוקנו.

לטענת המשיבים, הבקשה מקוממת , מדובר בבעל דין שהתעלם במכוון מההליך המשפטי שננקט נגדו, כאשר משך שנה וחצי נמנעה המבקשת מלהגיש ולו בקשה/תגובה אחת לתיק, למרות שנמסרו לעיונה עשרות מסמכים, אף ביהמ"ש בהחלטתו מיום 17.5.15, הביע עמדתו ביחס לחוסר המעש של המבקשת, חרף החלטה זו, והשהייתה ל- 30 יום, המבקשת לא עשתה דבר.

נטען כי התיקונים בוצעו ביולי 2014 , כאשר ממועד זה ועד מרץ 2016, ניסו המשיבים לשים סוף לעינוי דין שחל בעניינם, באמצעות אכיפת הסכם הפשרה , ושניתן לו ביטוי עת ניתן פס"ד ובהתאם לחוו"ד המומחה.

נטען כי פסה"ד שניתן ביום 21.2.16 ,הינו לא יותר מאמצעי אכיפת הסכם הפשרה בהוצל"פ , משאין מחלוקת שהמבקשת נמנעה מלשלם את הסכומים שנקבעו ע"י המומחה עוד בספטמבר 2015.

נטען כי מהשתלשלות העניינים עולה כי המבקשת חדלה מלפעול בתיק , תוך זלזול בוטה בהחלטת ביהמ"ש ובזכויות הצד שכנגד. המבקשת ידעה על כל מסמך המוגש בתיק, לרבות חוו"ד המומחה, ב"כ הקודם של המבקשת, עו"ד משה גבע, שייצג אותה בין 2010-2016 , צפה בכתבי בית הדין שהוגשו, לרבות בחוו"ד המומחה שהוגשה ביום 7.9.15 ובניגוד מוחלט לאמור בבקשה. בתגובה פורטו הבקשות והתראות שהומצאו לידי עו"ד גבע, ע"י המשיבים , וכן הפניה למערכת נט המשפט, לפיה באופן שוטף עו"ד גבע עודכן וצפה בהחלטות שניתנו ובקשות שהוגשו.

עוד נטען כי אף אם החלטה מסוימת לא הגיעה לידי המבקשת, משידעה המבקשת כי המשיבים מלינים על התיקונים, היה עליה לבדוק האם ניתנות החלטות בעניינה, ולא לשקוט על שמריה.

נטען כי ההמצאה לב"כ הקודם, עו"ד גבע, כמוה כהמצאה למבקשת, ואינה יכולה להישמע כי לא קיבלה את חוו"ד המומחה ו/או כל מסמך אחר שהוגש והומצא לב"כ.

עוד נטען כי סיכויי הגנתה קלושים.