ת"א 9835-11-15 חנא נ' חנא ואח'

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד.

המבקש עותר לכך שיינתן צו האוסר על המשיבים לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיהם שבמקרקעין הידועים כחלקה 64 בגוש 18838 מאדמות כפר ראמה, כמו גם לבצע עבודות בנייה בחלקה זו.

כפי שעולה מהבקשה, המבקש והמשיבים הם בעלים במשותף של החלקה הנ"ל. התביעה היא תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, על פי סעיף 37 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, כפי שעולה מהבקשה, בין הצדדים לתיק זה מתנהל הליך נוסף, הנוגע לפירוק השיתוף בחלקה מס' 62 בגוש הנ"ל, וגם בתיק האחר הוגשה בקשה דומה.

לטענת המבקש, המשיב 1 מתכוון למכור את זכויותיו בחלקה. לטענתו, ביצוע דיספוזיציה בחלקה יקשה על ביצוע פסק הדין בתביעה הנוכחית, וזאת משום שהמשיב 1 מתגורר דרך קבע בארצות הברית. לטענת המבקש, יש לשמר את המצב הקיים בחלקה עד להכרעה בתביעה זו.

לאחר שעיינתי היטב בבקשה על נספחיה, לא ברור לי הבסיס המשפטי והעובדתי למבוקש.

איני רואה עילה לאיסור עשיית דיספוזיציות במקרקעין, משום שלכל שותף זכות למכור את חלקו במקרקעין לאחר, ולכאורה אין כל עילה לאחד השותפים למנוע משותף אחר לעשות כן. אף לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של המבקש, מדוע הוא סבור כי מכירת זכויותיו של המשיב 1 לאחר תקשה על פירוק השיתוף במקרקעין. דווקא הטענה כי המשיב 1 מתגורר בארה"ב דרך קבע מעלה, כי מכירת הזכויות לאחר, תושב הארץ, תקל על ההתנהלות הדיונית בתיק זה, ולא להפך.

אשר לבקשה לאיסור ביצוע עבודות בנייה או הריסה – לא מצאתי בתצהיר שצורף לבקשה בסיס עובדתי, ולו מינימאלי, אשר עשוי להצדיק את הצורך במתן צו מניעה.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מחייבות קיום דיון במעמד הצדדים בבקשה למתן צו זמני, דוגמת הצו המבוקש כאן. חריג לכך הוא כאשר משתכנע ביהמ"ש כי קיים חשש סביר שההשהיה שבקיום הדיון תסכל את מתן הצו או תגרום לנזק חמור (ראה תקנה 366(א) לתקנות הנ"ל).

לעת עתה איני רואה, כאמור, בסיס משפטי ו/או עובדתי לבקשה, ודאי לא במעמד צד אחד. אף לאחר שיתקיים דיון במעמד הצדדים, כמצוות התקנות, ספק בעיניי אם יימצא מקום ליתן את הסעד המבוקש, לאור הדברים האמורים לעיל, העולים מהבקשה עצמה, על נספחיה.