ת"א 9726-05-15 אלוף ואח' נ' גרינבוים

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף שהוגשה על ידי הנתבעת.

עניינה של התובענה בפיצוי כספי בסכום של 400,000 ₪ בגין לשון הרע.

התובעים הינם בעליהם של מקרקעין המצויים ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. הנתבעת הינה שוכרת מספר חנויות המצויות במתחם- שתיים בשכירות רגילה וחנות נוספת בשכירות מוגנת.

על פי האמור בכתב התביעה, הנתבעת, אשר סירבה לפנות את החנויות המושכרות לה בשכירות רגילה, בקשה לפגוע בקידומו של פרויקט שיפוץ ובינוי ביחס למקרקעין, עליו עמלים התובעים ולשם כך, שלחה אל הועדה לתכנון ובניה בעיריית תל אביב מכתב הכולל דברי לשון הרע כנגד התובעים.

לטענת התובעים, במכתב, בו הציגה הנתבעת מצגים כוזבים ביחס לזכויותיה בקרקע, השמיצה אותם והוציאה דיבתם רעה ועל כן, הגישו תביעתם, ע"ס 400,000 ₪ בעילה מכוח חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע") ועילת שקר מפגיע.

הנתבעת, היא המבקשת, עותרת לסילוק התביעה כנגדה על הסף. לעמדתה, סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע מקנה הגנה לפרסומים אשר נעשו במסגרת הליכים משפטיים, כפי שנעשה בענייננו, ומכאן כי אף אם יוכיחו התובעים את תביעתם- לא יוכלו לזכות בסעד המבוקש.

מנגד, טוענים המשיבים כי יש מכתב המבקשת לא נשלח במהלך הליכים משפטיים- שכן ההתנגדויות בועדה המקומית נסתיימו שנתיים טרם משלוח המכתב ובאותה העת הוצא להם חשבון אגרות על ידי עיריית תל אביב- ומכל מקום אין מדובר בגוף שיפוטי. לשיטתם- ככל שעותרת התובעת להוכחת הגנתה, עליה להוכיח תחילה, כדבר שבעובדה, כי המכתב נשלח במסגרת הליכים משפטיים.

דיון והכרעה-

כידוע, אין בתי המשפט נעתרים לבקשות לסילוק על הסף, אלא במקרים חריגים. הכלל הוא כי די כי כתב התביעה יגלה עילה, על מנת שבית המשפט לא ימחק את התביעה על הסף. בשלב זה, בו נבחנת קיומה של עילה- אין בית המשפט בודק את ראיות התובע "בציציות" .

" פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה... בית המשפט- בבואו לשקול אפשרות זו- ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן". (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט- 2009, בעמ' 171).

עם זאת, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ובכללן את עילות התביעה אשר לפני, מצאתי כי במקרה דנן מתקיים החריג ולפיו יש להורות על סילוק התביעה על הסף וזאת על יסוד האמור בכתב התביעה עצמו.

סעיף 13(5 לחוק איסור לשון הרע קובע כי-

"13. לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי-

...

(5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור". 

במסגרת הפסיקה נקבע כי ההגנה המוקנית למפרסם דברי לשון הרע הינה הגנה מוחלטת ואין צורך לבחון את הפרסומים גופם - ר' לעניין זה רע"א 1104/07 פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל (פורסם במאגרים).

עוד הורחבה הגנה זו אף על מסמכים שנעשו בטרם נקיטת הליכים משפטיים, כמכתבי התראה.

יפים לענייננו דבריו של כב' השופט שנלר בע"א 2271/09 רועי הרם, עו"ד נ' יצחק זקס, עו"ד (פורסם במאגרים) לפיהם-