ת"א 9689-07-15 שטורק נ' שיטרית ואח'

לפני בקשה לביטול עיקול זמני.

למעשה, נדונה והוכרעה בקשה קודמת לביטולו של צו עיקול זמני שהוצא בתיק זה ולא מצאתי להוסיף על המפורט בהחלטה מיום 27.10.15 ככל שהיא נוגעת לשאלת קיומה של עילת תביעה ולנושא יסוד ההכבדה. אציין רק כי מאז אותה החלטה המשיכו להתנהל ההליכים בתיק, בבית המשפט ובמסגרת הליך בוררות, כך שסבורני שאלת קיומה של עילת תביעה – לצורך שלב דיוני זה – ממילא מתקיימת ובשאלת ההכבדה שב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") והתייחס לעובדת היותו מוגבל בבנק ולכך שעסקו מצוי לפני קריסה.

הטענה המרכזית העיקרית שהתעוררה מאז ניתנה ההחלטה הנזכרת לעיל, ומאז חודש צו העיקול מעת לעת לבקשת התובע, היא כי הנתבע הקים חברה בע"מ (אגם ש.ש. יזמות ומזון בע"מ; להלן: "החברה" או "אגם") שתכליתה, לטענת התובע – להבריח את נכסי הנתבע ולמנוע את עיקולם.

הנתבע אישר, בתצהירו ובחקירתו, כי מדובר בחברה שהוקמה על ידו ועל שמו וכי הוא בעל המניות היחיד בה. לעמדתו, הוקמה החברה משיקולי מס ולא כדי להתחמק מן העיקול או כדי להבריח את נכסיו, כנטען. עוד טוען הנתבע כי העיקולים "עוצרים" את פעילותו עד שתחוסל פעילותו.

דין הבקשה לביטול העיקול הזמני להדחות. ואפרט -

כפי שנקבע לא אחת (ור', למשל, בר"ע 2417/05 גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ; 1.9.05) הלכה היא כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות על מנת "למנוע מבעלי מניות בחברה או מהחברה כתאגיד ניצול ההפרדה שביניהם להשגת מטרה לא כשרה, הכרוכה ממילא בפגיעת הזולת, בקיפוחו או בהסבת נזק לו, והן לשם "עשיית הצדק, והיושר ושמירה על טובת הציבור" (ע"א 4606/90 מוברמן נ' תלמר בע"מ, פ"ד מו (5) 353, ע"מ 362). נקבע גם שניתן להרים את מסך ההתאגדות לשם תכלית כאמור גם בשלב גביית חוב פסוק במסגרת הליכי הוצל"פ (רע"א 510/00 ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' אילנה ענבר, פ"ד נד (2) 712).

בהחלטה בעניין גל יעד בע"מ הנזכרת לעיל נקבע עוד כי בהמשך להלכת רשף קבלנים, בנסיבות של זהות מוחלטת בין חברות לכאורה, כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי הקמת חברה חדשה נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק, יש לאפשר לראות בחברה החדשה כגוף אחד עם החייבות, ולו לצורך הטלת עיקול (קודם מתן אזהרה) כפי שהתבקש באותו מקרה. בהחלטתו מציין כב' הש' אלטוביה כי יש להבדיל בין ראיית החברה החדשה כמחזיקה צד ג' של נכסי החייבות, ובין אימוץ הלכת רשף קבלנים הרואה בחברה החדשה ובחייבות כגוף אחד לצורך גביית פסק דין. בית המשפט מוסיף ומעיר דומה כי לנוהג הפכה התנהלות זו של רישום חברות חדשות, מדי כמה שנים, לאותה מסגרת של פעילות עסקית, כאשר מטרת הקמת החברה החדשה היא השתחררות מחיובים וממחויבויות והכשלת גביה ונשיה. יציבותם של אורגנים עסקיים, היא נדבך חיוני בבסיסה של כלכלה מודרנית, חזקה ויציבה. החלפת ישויות משפטיות פוגמת גם בבסיס היציבות והאמון במערכת המשפטית - שהרי מה טעם בטורח בניהולה של תובענה כאשר בסופה ימצא הזוכה בפני חברה ריקה כאשר מנגד ניצבת חברה זהה אשר לתוכה רוקנו נכסי הראשונה בדיוק על מנת לסכל את הוצאתה לפעול של אותה תובענה.