ת"א 9668-04-14 לוי ואח' נ' הלוי

בפני בקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף מחמת אי הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים במועדם. לטענתה, חרף החלטות בית המשפט מיאנו התובעים להגיש את ראיותיהם, ואף שלא הוגשה בקשה למתן ארכה מטעמם. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעת, יש לראות בתובעים כמי שלא הביאו ראיות להוכחת תביעתם ומשכך דינה להידחות על הסף, לפי תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

התובעים מבקשים בתגובתם לדחות את הבקשה. שכן האיחור בהגשת תצהירי העדות הראשית נבע מטעות משרדית של בא-כוחם בשל אי רישום מועד ההגשה ביומן. לדברי ב"כ התובעים, טעות זו אינה נובעת מזלזול בבית המשפט או בצדדים ותצהירי התובעים הוגשו בצירוף לתגובתם.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לעניין בקשה זו אני סבור כי דינה להידחות.

ב"כ התובעים ביאר בתגובתם את הסיבה שבעטיה לא הוגשו תצהירי התובעים במועד שנקבע, ולא מצאתי סיבה לפקפק בהסבר שניתן.

בתי המשפט אינם ממהרים לנקוט בסעד הקיצוני של דחיית תביעה על הסף למעט במקרים בהם פעל התובע בזדון או שהתנהגותו גילתה זלזול חמור בבית המשפט. דבר שלא הוכח כי התקיים בענייננו. זכות יסוד היא של בעל דין לקבל את יומו בבית המשפט תוך הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת. אם כן, ובשים לב לכך שאי הגשת התצהירים נבעה מתקלה משרדית אצל ב"כ התובעים ברישום תאריך ההגשה, אין מקום לסילוק התביעה על הסף ויש לאפשר לתובעים לתקן את הפגם.

לפיכך אני מתיר את הארכה המבוקשת להגשת ראיות התובעים ומאפשר את קבלת התצהירים שהוגשו מטעמם.

בהתאם להלכה הפסוקה, גם אם מחדלו של בעל דין נגרם בתום לב ניתן לרפא את הפגם בחיוב הצד שלפתחו רובץ המחדל בהוצאות משפט. לא ניתן להתעלם מכך שהתובעים לא מילאו אחר החלטת בית המשפט וזאת ללא שהוגשה מטעמם כל בקשה מתאימה בעניין זה. מחדל זה מצדיק פסיקת הוצאות לחובתם שכן הגשת הבקשה היתה מוצדקת.

לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה לסילוק על הסף, אך בנסיבות העניין ולאחר שקבעתי כי הגשת הבקשה היתה מוצדקת לאור מחדלי התובעים, עליהם לשאת בהוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות ההליך, ועל כן אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪ ומע"מ. סכום זה ישולם לנתבעת בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ז, 05 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.