ת"א 9599-02-16

בפני בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה.

1. התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 17.11.11. הנתבעת 2 היא המבטחת של הרכב בו נסע התובע.

2. לטענת התובע הוא נפגע עקב התאונה והוא עותר למינוי מומחה בתחום האורתופיה. לבקשה למינוי מומחים צורפו מסמכים רפואיים מהם עולה כי ביום התאונה נבדק התובע ונמצא כי הוא סובל מהגבלה קלה בתנועות צוואר אשר התבטאה בכאב. צילומי הרנטן לא הדגימו קושי גרמי טרי. בשנת 2015 ביצע התובע בדיקת CT אשר הדגימה בלט דיסק וכן בקע דיסק והיצרות בעמוד שדרה צווארי. כן נמצא בלט דיפוזי על לחץ על השק הדוראלי בעמוד שדרה מותני.

3. הנתבעת מתנגדת למינוי וטוענת כי הבדיקות ביום התאונה היו תקינות וכי לתובע עבר רפואי רלוונטי עשיר.

4. לאחר שעיינתי במסמכים ושמעתי את טענות הצדדים, ראיתי למנות מומחה. כידוע, לאור העובדה שאין בידי נפגע תאונת דרכים כל דרך להוכיח טענה שברפואה (ולאו דווקא טענה לנכות) ללא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי יש לנהוג בעניין זה בגישה ליבראלית וזהירה. לצורך מינוי מומחה, כאמור בסעיף 6א' לחוק הפיצויים, די לתובע להציג ראשית ראיה לקיומה של נכות, כאשר על ראיה זו להתייחס גם לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק הנטען (רע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216). כן נקבע כי עדיף שימונה מומחה ויתברר לבסוף כי הדבר היה מיותר, מאשר שתחסם בפני התובע הדרך להוכחת טענה שברפואה. במקרה כגון זה, כך נקבע, ניתן יהיה להטיל על התובע לשאת בעלות שכר המומחה, באם הנסיבות יצדיקו זאת (והכוונה לא רק למימון הביניים אלא לתשלום ממש בסיכום הכללי). ראו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (30.5.12) (להלן: "עניין פלונית"); רע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' רונית מטלון, פ"ד מד(2) 216).

5. בדיקות ה- CT מקיימות את הדרישה הראייתית למינוי מומחה. אכן, אפשר ולא קיים קשר סיבתי בין הממצא לתאונה, אך חוות הדעת תתייחס אף לנושא זה ולעת הזו לא ניתן לומר שאין ראשית ראיה לרבות בשאלת הקשר הסיבתי. ביחס למימון חוות הדעת, לא ראיתי לסטות מברירת המחדל לפיה על המבטחת לשאת בשלב זה (למצער) במימון חוות הדעת (עניין פלונית). עם זאת, ככל שלא תקבע נכות, לא מן הנמנע שאקזז את עלות החוות הדעת מהפיצוי שייפסק לתובע, ככל שייפסק.