ת"א 9564-02-13 הקרן הקיימת לישראל ע"י מנהל מקרקעי ישראל נ' זייצוב ואח'

1.התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים בעתירה למתן צו מניעה קבוע, צו עשה קבוע וסילוק יד, הכל ביחס לקרקע שחכר הנתבע 1 מהתובעת במושב קדרון משק 165, גוש 4707 חלקה 14 (להלן: "המקרקעין").

2.התובעת טוענת כי על פי הסכם בינה לבין הנתבע 2, השימוש במקרקעין מוגבל למטרות חקלאיות למעט שטחים המיועדים למגורים. לאחר בדיקת מפקח מטעמה, התגלו מספר מבנים ושימושים הנעשים במקרקעין, כנטען, העומדים בליבת המחלוקת שבין הצדדים. עסקינן במבנים מספר 1-2 המשמשים למגורים; מבנה מספר 3 - מבנה טרומי שהוסב למשרד; מבנה מספר 8 - מבנה איסכורית המשמש כמחסן למוצרי אלקטרוניקה ומפעל לייצור חלונות אלומיניום; מבנים מספר 9-10 - מבנים טרומיים המשמשים כמשרד וכבית מגורים ומבנה מספר 12 - אוטובוס עם גג איסכורית ופרגולה המשמש לצורכי מגורים.

התובעת מדגישה כי חלק ממבנים אלו נבנה על המקרקעין ללא היתר ומבנים אחרים הוסבו לשימוש החורג מהמוסכם, מבלי שהתקבל אישור על כך.

3.הנתבע טוען כי המבנים המצויים על המקרקעין הוקמו בחסות היתר, או בהסכמת מינהל מקרקעי ישראל, כך שהשימוש שנעשה במקרקעין תואם את כללי התובעת ואת תכניותיה.

4.הצדדים הגיעו להסכמה חלקית, שקיבלה תוקף של פסק דין חלקי, לפיה יינתנו צווי מניעה שיאסרו על הנתבעים קיום שימושים חורגים במקרקעין וכן צווי הריסה למבנים שאין לגביהם היתר. התובעת ביקשה שתוקפם של הצווים יהיה מיידי ואילו הנתבע ביקש שהות בת שנה.

עוד עתרה התובעת כי הנתבע יספק ערבות בנקאית שתבטיח את קיום הצווים. בהתאם להסכמת הצדדים, הוגשו סיכומיהם בקשר לארכה המבוקשת על ידי הנתבע לביצוע הצווים ולבקשת התובעת להמצאת ערבות בנקאית.

5.כפי הסכמת הצדדים, ביחס למבנים מספר 1-2 – לא ניתן כל צו. ביחס למבנים 3 ו-9-10 - ניתן צו המורה לנתבע להפסיק את השימוש החורג במבנים אלו ולהסיר מהם כל היבט של מגורים או עסק, המנוגד להיתר. ביחס למבנה 8 - ניתן צו התאמה להיתר בתיק ב"ר 1565/4.

6.בסוגיה שמלפניי, יש להתחשב בהקפדה על דיני תכנון ובנייה, בשמירה על בטיחות הפרט, במניעת הנאה מפירות העבירה, בהתנהגות הנתבע, צרכיו, זיקתו למקרקעין והפעולות שביצע כדי להכשיר את החריגות (ר' רע"פ 10571/08 מדינת ישראלנ' מלכיאל (23/06/2011)).