פלוני נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ

1.התובע, ספּר במקצועו, יליד X.X.1979 (בן 46 כיום), נפגע בתאונת דרכים ביום 11.9.2020. בעקבות נזקיו בתאונה הוגשה תובענה זו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: חוק הפלת"ד). אין מחלוקת בשאלת החבות, אלא בשאלת שיעור הנכות הרפואית שנותרה לתובע כתוצאה מהתאונה, השפעת הנכות הרפואית על התובע, והנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה.

הנכות הרפואית

2.התובע נפגע בתאונת דרכים, ונכותו הצמיתה נקבעה על ידי מומחים שמונו מטעם בית המשפט בהתאם לחוק הפלת"ד ולתקנותיו. לקביעת נכותו הרפואית מונו מומחים בתחום האורתופדי, האורולוגי והפסיכיאטרי, שהגישו את חוות דעתם לבית המשפט בשאלת נכותו הצמיתה של התובע תוצאת התאונה. המומחים בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי גם נחקרו בבית המשפט על חוות דעתם.

3.המומחים הרפואיים אשר בדקו את התובעת מונו ע"י בית המשפט, הם משמשים "כזרועו הארוכה של בית המשפט" (בר"ע (מחוזי חיפה) 776/06 רז נ' פרוינד(20.11.06)), ומן הסתם אין להם כל עניין לרצות את אחד הצדדים. הלכה ידועה היא כי בית המשפט נוטה לאמץ את חוות הדעת האובייקטיביות של מומחה נטול פניות, למעט במקרים חריגים. ראו לדוגמה דבריו הידועים של כב' השופט אלוני ז"ל בע"א 293/88 חברתיצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי(1990):

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת.אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

למעשה המומחה הרפואי הוא המשמש "ככלי מתווך בין עולם הרפואה לאולם בית המשפט ומאפשר לבית המשפט לקבל חוות דעת ברורה מטעמו שלו בנושאים הטעונים מומחיות, בבחינת "אל נא תעזב אותנו...והיית לנו לעיניים" (במדבר, י, לא)" (ע"א 916/05 כדר נ' פרופ' יובל הרישנו (2007)).

נבחן חוות הדעת ומסקנות המומחים הרפואיים בתחומים השונים, תוך התייחסות גם לחקירת המומחים שנחקרו.

4.בתחום האורתופדי – הצדדים הסכימו על מינוי מומחה, והמומחה שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר ארסבן, קבע את נכותו הצמיתה של התובע. נכותו של התובע נקבעה בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד-שדרה מותני בשיעור של 10% לפי סעיף 37(7)א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות המל"ל); 5% לפי סעיף 35(1)א-ב, בגין פגיעה ב- SCAPHO-LUNATE LIGAMENT, אשר גורמת לאי יציבות של עצם הסירה, על אף שבבדיקה קלינית לא ניכרה בעיה תפקודית; כך גם נקבעה נכות בשיעור של 5% לפי מחצית סעיף 48(3)א, בגין הגבלה קלה בתנועות הקרסול הימני.

המומחה קבע בחוות דעתו כי לא נותרה נכות בגין מפרק ירך ימין ובגין האגן.

המומחה נחקר על ידי ב"כ התובע לעניין מפרק ירך ימין והאגן, והשיב "ה- MRI של האגן מראה שמפרק הירך הוא תקין" (עמ' 37 לפרוטוקול מיום 9.1.2025). כך גם יום לפני חקירת המומחה נשלחו לו תוצאות צילומים, אחר הצהריים של יום לפני החקירה (!!!) "רק אתמול בלילה קיבלתי אותה" (עמ' 38 לפרוטוקול), ועדיין עמד על דעתו כי לא נותרה כל נכות בגין מפרק הירך ובגין האגן. ובהמשך השיב בחקירתו : "השברים האלה התאחו... לא היו שום בעיות בשרירים האלה, הגידים היו תקינים כפי שרואים גם ב-MRI. לא מצאו איזשהו קרע בשרירים. זאת אומרת זה לא גרם נזק לשרירים. הדבר השני בנוגע ללברום, הסברתי, אני לא אחזור עוד פעם.. בנוגע לרגל מסובב, אחד .. זה לא יכול להיות בלי שברים... אבל מאחר ואני נותן את ההחלטה שלי לפי הגבלה בתנועות או קרעים בגידים שישנם אז אני קבעתי שאין נכות" (עמ' 41 לפרוטוקול).