ת"א 9325-03-14

הוגשה בקשה על ידי הנתבע מס' 1 שרבל טועמה לדחות את התביעה נגדו על הסף וזאת היות וכתב התביעה לא מגלה נגדו כל עילה ולו לכאורה.

בבקשה מפנה ב"כ הנתבעים לפרוטוקול בית המשפט מיום 6.1.15, שם ציין ב"כ התובע: "בתשובה לשאלת בית משפט האם יש לנו טענות הנוגעות לנזקי גוף כנגד הנתבע מס' 1 כאשר הנתבעים ביקשו דחיה או מחיקה על הסף של התביעה נגדו אני עונה לא. אין לנו טענות לגבי נזק גוף. יש לנו טענות לגבי נזק רכוש. הוא גרם נזק בגלל תלונת שווא כנגד העובד על סך 4,000 ₪. "

בתגובתו לבקשה טוען התובע כי הנתבע 1 הגיש תלונת שווא במשטרה כנגד עובד התובע, גרם בכך לעיכובו בחקירה למספר שעות, כתוצאה מהעכוב לחקירה ועד לשחרור העובד ספגה המאפיה נזק ממון (הפסד ישיר של עלות בצק שלא ניתן היה לעשות בו שימוש בהפסד רווח בסך של 4,000 ₪). הפסד ממון זה של התובע שנגרם כתוצאה ממעשה ו/או מחדל של הנתבע 1 הוא זה אשר נתבע והוא זה שמקים עילת תביעה של התובע נגד נתבע 1 וממילא גם יריבות משפטית.

ככל שיוכח נזק בקשר סיבתי הנתבע 1 הוא זה שצריך לשאת בנזק ממון זה.

שקלתי בדבר.

מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף (אין טענה לנכות) שבנוסף טוען התובע להפסד כספי של 4,000 ₪ כתוצאה מתלונת שווא כנגד עובד שלו.

מבלי להכנס לסכויי התביעה והאם יוכח נזק או כאשר סיבתי כאמור, סגירת השערים בפני התובע להוכיח את תביעתו נראית בעיני לא נכונה ולכן אדחה את הבקשה לסילוק על הסף.

עם זאת, תשומת ליבו של התובע שאם אדחה את טענותיו כלפי הנתבע 1, אפסוק הוצאות לדוגמא לאור טענות הנתבע 1.

נראה לי שאין טעם רב במשיכת זמן ושגישור לא יצלח בתיק זה כאשר ממילא התובע גם לא נתן כל התייחסות בעניין ולכן אני קובע את התיק ישירות להוכחות.

התובע ועדיו יגישו תצהירים עם כל המסמכים תוך 90 יום.

הנתבעים יגישו תצהירים מטעמם תוך 90יום לאחר מכן.