ת"א 9295-11-08 עתאמלה נ' קיבוץ אושה ואח'

זוהי תביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש ראויים שהגיש אחד מהבעלים של מקרקעין משותפים נגד אחד משותפיו במקרקעין ונגד מחזיק בהם.

הרקע העובדתי

התובע ונתבעת מס' 2, כמנהלת מקרקעי רשות הפיתוח וקק"ל (להלן גם: "המינהל"), הינם בעלים במשותף של מקרקעין, ביחד עם אחרים. חלקיהם הינם כדלקמן:

גוש 10258 חלקה 16 (להלן: "חלקה 16"): המינהל – 236/360 (כ-65.5%); התובע – 34/360 (כ-9.4%); בעלים אחרים – 90/360.

גוש 10514 חלקה 1 (להלן: "חלקה 1"): המינהל – 236/360 (כ-65.5%); התובע – 34/360 (כ-9.4%); בעלים אחרים – 90/360.

גוש 10380 חלקה 4 (להלן: "חלקה 4"): המינהל – 3/60 (5%); התובע – 17/60 (כ-28.3%); בעלים אחרים – 40/60.

(הבעלים האחרים יכונו להלן: "הבעלים הנוספים").

נתבע מס' 1 (להלן: "הקיבוץ") מעבד חלק מהמקרקעין מזה עשרות שנים. הקיבוץ שכר את המקרקעין המינהל. יצוין כי קיימת מחלוקת, שאליה אדרש להלן, אם המינהל השכיר לקיבוץ את כל החלקות או רק את חלקיו בהן.

התובע רכש את חלקיו בחלקות מבעליהן הקודמים בשנים 1998-1999.

כתב התביעה המקורי הוגש ביום 19.11.08 בסדר דין מקוצר נגד הקיבוץ בלבד, והסעד היחיד שהתבקש בו היה סעד של סילוק יד. התובע אף עתר לפיצול סעדים כך שיוכל לתבוע בנפרד דמי שימוש ראויים. הקיבוץ הגיש בקשת רשות להתגונן, וביום 28.12.09 נתנה הרשמת פומרנץ לקיבוץ רשות להתגונן. בהמשך תוקן כתב התביעה והמינהל הוסף כנתבע נוסף.