ת"א 9245-05

עוד ביום 30.3.14 ניתן פסק דין בתיק זה אשר הכריע במחלוקות שהועלו בו, שנגעו לעניין גודל השטחים אותם עיבדה התובעת עבור הנתבעת.

בסופו של פסק הדין הפניתי את הצדדים לערוך פסיקתא של תחשיב החוב על פי קביעותי בפסק הדין.

שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין ובית המשפט המחוזי הורה על תיקון מספר נקודות שבפסק הדין, הנוגעות לגודל השטחים שעובדו (עמוד 2 שורה 8 לפסק הערעור).

לאחר הכרעותיו של בית המשפט המחוזי ביקשו הצדדים לערוך פסיקתא אולם לא הצליחו להגיע לעמק השווא ולערוך תחשיב מסודר ומוסכם.

לאחר מספר 'גילגולים' הביאו הצדדים בפני את טענותיהם ולהלן קביעותי.

1. השטחים שרשומים במסמך ההתקשרות בין הצדדים לא שיקפו את גודל השטחים אותם עיבדה התובעת בפועל ('שטח בסיסי') (פיסקה 9, עמוד 4 שורה 19, לפסק הדין של ערעור).

2.קביעתי בפסק הדין (עמוד 5 שורה 16) כי המומחה העמיד את השטח הבסיסי על 26.44062 דונם, היא הכרעה שיפוטית לכל דבר ועניין. לאמור, קביעת המומחה על גודלם של השטחים, מחייבת את הצדדים (עמוד 5 שורה 31 לפסק הדין). מדידה זו היא נקודת המוצא לתחשיבים שבפסק הדין וגם להלן.

3.ההליך התנהל על אותם עניינים בהם טענו הצדדים במחלוקת ביניהם - אם יש מקום לקחת בחשבון שטח זה או אחר לצורך תחשיבי התשלומים לתובעת (שולי עמוד 5 לפסק הדין). בפסק הדין קיבלתי חלק מן הטענות ודחיתי אחרות, ובשלושה עניינים נדרש תיקון מכוח פסק הדין של העירעור.

4.על בסיס קביעות אלה, ורק על בסיסן, יש לתקן את מדידת המומחה:

4.1.יש להוסיף למדידת המומחה – 0.938 דונם של מגרש הכדורגל. 0.638 דונם של עצי הזית עד ליום 31.1.00. 0.271 דונם של הרדופים עד ליום 15.11.02. 0.10743 דונם של גינון שבוטל עבור מיכלי אשפה. 0.53 דונם של מדרון גני הילדים לפי פסק העירעור. 0.16632 דונם של עצי השדרה לפי פסק העירעור.

4.2. יש להפחית ממדידת המומחה – 1.64657 דונם של חצץ באנדרטה. 0.02426 של מעבר המגרשים. 0.17163 דונם של חלוקי הנחל. 0.10855 דונם של שטח גני הילדים. בית המשפט המחוזי ביטל את הכרעתי להפחתה של 1.16 דונם על שטח הראל ולפיכך אין לבצע כל הפחתה נוספת.