ת"א 9228-04-10 פטל נ' המוסד לביטוח לאומי

תביעה לפיצויים בגין שווי גמלאות הזקנה שלא שולמו לתובעת על ידי הנתבע באופן רטרואקטיבי.

רקע כללי ועיקר טענות התובעת

1. התובעת ילידת 1918. החל מחודש 1969 קיבלה התובעת גמלת נפגעי פעולות איבה בעקבות רצח בעלה בפיגוע בשוק מחנה יהודה בירושלים.

    

2. לטענת התובעת, בחודש יולי 2007, נוכח הרעה במצבה הסיעודי, יצרה בתה קשר עם מחלקת השיקום אצל הנתבע. בחודש ספטמבר 2008 נודע לבתה בשיחה עם העובדת הסוציאלית מטעם הנתבע, כי היא זכאית לקצבת זקנה בנוסף לגמלת פעולות איבה, החל משנת 1978. בעקבות כך הוגשה תביעה לקצבת זקנה ביום 16/9/2008. הנתבע אישר תשלום קצבת זקנה רק החל מחודש ספטמבר 2007, באופן רטרואקטיבי למשך 12 חודשים בלבד, וזאת לנוכח הוראת סעיף 296 לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

    

3. לטענת התובעת, היא זכאית לפיצוי מהנתבע בשווי קצבאות הזקנה החל ממועד הזכאות בשנת 1978, ולחלופין, במשך 7 שנים רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה למל"ל, וזאת בעילת רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

    

4. התובעת ממשיכה וטוענת כי, הנתבע, בתור גוף סוציאלי, שגובה מידי חודש בחודשו אחוזים משכרם של התושבים ובתמורה מבטיח להם כי ביום מן הימים יעניק להם רשת בטחון כלכלית, יכול וחייב לצפות כי לתושב שלא קיבל את הקצבה ייגרם נזק.

    

5. עוד נטען על ידי התובעת כי, חוק הבטוח הלאומי הוא בבחינת הסכם ביטוח בין הנתבע לבין מבוטחיו; סעיף 14 לחוק החוזים מכיר בטעות הנובעת מאי-ידיעת החוק; זכאים שמשלמים דמי בטוח לאומי לא אמורים לאבד זכאותם רק כתוצאה מהגשת תביעה באיחור; לתובעת נגרם נזק של מאות אלפי שקלים בגין אי-קבלת קצבת הזקנה החל משנת 1978; הנתבע יכול היה למנוע נזק זה מהתובעת על ידי פעולה פשוטה של משלוח הודעה בדבר זכאותה לקצבת זקנה; הנתבע מאשר כי החל משנת 1987 הוא נוהג לשלוח מכתבי הודעה למבוטחים אודות זכאותם לקצבאות, ולמרות זאת הוא לא שלח כל הודעה לתובעת.