ת"א 9228-04-10 פ' נ' המוסד לביטוח לאומי

תביעה לפיצויים בגין שווי גמלאות הזקנה שלא שולמו לתובעת על ידי הנתבע באופן רטרואקטיבי, בעילת רשלנות, על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש).

רקע כללי ועיקר טענות התובעת

1. התובעת ילידת 1918. החל מחודש 1969 קיבלה התובעת גמלת נפגעי פעולות איבה בעקבות רצח בעלה בפיגוע בשוק מחנה יהודה בירושלים.

    

2. לטענת התובעת, בחודש ספטמבר 2008 נודע לבתה במהלך שיחה עם העובדת הסוציאלית מטעם הנתבע, כי היא זכאית לקצבת זקנה בנוסף לגמלת פעולות איבה, וזאת החל משנת 1978; בעקבות כך הוגשה תביעה לקצבת זקנה ביום 16/9/2008; הנתבע אישר תשלום קצבת זקנה רק החל מחודש ספטמבר 2007, למשך 12 חודשים למפרע בלבד, וזאת לנוכח הוראת סעיף 296 לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

    

   התובעת ממשיכה וטוענת כי, היא זכאית לפיצוי מן הנתבע בשווי קצבאות הזקנה שלא שולמו לה, החל ממועד הזכאות שלה בשנת 1978; ולחלופין, במשך 7 שנים למפרע ממועד הגשת התביעה למל"ל, וזאת בעילת רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

    

   לטענתה, כל הפרטים האישיים שלה הרלוונטיים לקביעת הזכאות שלה לקצבת זקנה, היו מונחים בפני הנתבע החל משנת 1969, השנה שבה היא התחילה לקבל קצבת נפגעי פעולות איבה.

    

3. מנגד, נטען על ידי הנתבע כי , קיימת תמימות דעים בפסיקה כי אין חובה על הנתבע ליידע את מבוטחיו בנוגע לאפשרויות הזכאות שלהם לגמלאות, וכל התביעות שהוגשו בעניין זה נדחו.

    

   הנתבע ממשיך וטוען כי, ללא קשר להליך זה, ולאור התיקון בחוק הבטוח הלאומי, שולמה לתובעת קצבת זקנה באופן רטרואקטיבי ל-48 חודשים, היינו – החל מחודש ספטמבר 2004, ולפיכך, לנוכח תקופת ההתיישנות, יריעת המחלוקת מצטמצמת לתקופה שבין אפריל 2003 עד אוגוסט 2004 כ- 16.5 חודשים בלבד.