ת"א 9141-0707 ב' ואח' נ' שירותי בריאות כללית

1.עניינו של פסק דין זה בשאלה אם בקשר להריון שבסופו נולדה התובעת 1 לתובעים 3-2 ביום 7.4.82 הייתה "פגיעה באוטונומיה" המצדיקה פיצוי לתובעים 3-2 או למי מהם.

2.בתחילה הייתה לפנינו תביעה שעילתה רשלנות רפואית במעקב ההריון, אך לאחר השתלשלות עניינים שאין צורך לפרטה (אשר הובילה, בין היתר, להפסקת התובענה ב-17.10.13), הוסכם ב-13.1.14 כדלקמן:

"הגענו להסכמה לפיה יבוטל פסק הדין מיום 17.10.13 וכי המחלוקת תצומצם באופן שתעמוד להכרעה רק השאלה של פגיעה באוטונומיה. בהמשך לכך מוסכם כי ההכרעה בשאלה זו תבוא לאחר שיוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים על יסוד מכלול החומר שבתיק".

לעניין הסיכומים שיוגשו הוסכם כי יהיה זה במתכונת תלת-שלבית, שתאפשר לכל צד להעלות כל טענותיו ולהתייחס למכלול הטענות של הצד שכנגד.

3.משנשלמה הגשת הסיכומים (לאחר ארכות שונות), הגיעה שעת ההכרעה.

4.לאחר שקילת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים 2 ו-3 על פגיעה באוטונומיה שלהם, אם כי בסכומים צנועים באופן יחסי.

5.מכיוון שלא הוסכם שפסק הדין יינתן מכח סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אוסיף את שייאמר להלן.

6.לעניין התשתית לפסק הדין, פשיטא שהתובעים לא חרגו מן המוסכם וכי היו רשאים להפנות לכל שהפנו אליו. כך עולה הן מהלשון המפורשת של ההסכמה הדיונית שצוטטה בסעיף 2 דלעיל "על יסוד מכלול החומר שבתיק" והן מעצם מהותה ותכליתה של הסכמה כזו. ברי כי כשהמסגרת הדיונית היא כפי שנקבע כאן הרי שניתן להסתמך גם על תצהירים וחוות דעת של עדים שלא נחקרו (להבדיל ממצב של ניהול "לפי ספר"). אם לא נאמר כך, הרי שהצדדים עלולים למצוא עצמם ללא יכולת לבסס טענות עובדתיות ולא ייתכן שהסכימו לכך. למעלה מן הצורך אציין כי במקרה דנן ניתן להגיע לתוצאה שאליה הגעתי גם מבלי להתחשב בהסתמכות התובעים על חוות דעתו של המומחה מטעמם (שעליה עיקר טרוניותיה של הנתבעת בהקשר זה) ואפילו מבלי להתחשב בהסתמכות התובעים על תצהיריהם, על אף שהסתמכותם על חוות דעת זו ועל תצהיריהם הייתה לגיטימית לחלוטין. זאת בעיקר בהינתן הדברים שאמר המומחה מטעם בית המשפט למה שעולה מכתב ההגנה ומן התיעוד הרפואי, עצמו.

7.לנוכח מה שנקבע לעיל ובהתחשב בטענות שעלו בסיכומי הצדדים, יש להכריע עתה במה שעל הפרק ואין מקום והצדקה לאפשר טיעונים נוספים.