ת"א 9069-06-12 שאול נ' עיריית חולון

תביעה לפיצוי על נזק גוף

רקע

1. בבוקר ה – 12.10.09 יצאה התובעת מסופרמרקט וצעדה על מדרכה ממוקמת בין נתיבי תחבורה ברח' קוגל בחולון עליה ממוקמות תחנות אוטובוס. בסמוך לבית מס. 31 החליקה ושברה את שורש כף ידה הימנית – דומיננטית ["התאונה"]. התובעת חברה לבנה שהמתין לה ברכבם והשניים המשיכו למקום עבודתה. בהמשך היום פנתה לקבלת טיפול רפואי בקופת חולים, ידה גובסה, קובעה במתלה ובהמשך עברה טיפולי פיזיותרפיה.

2. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונה בעבודה, קבע לתובעת נכויות זמניות בשיעור של 50% ל – 3 חודשים, 30% לחודשיים וחצי, נכות צמיתה בשיעור של 10% ושילם לה תגמולים. התובעת לא הגישה תביעה לדמי פגיעה.

3. ד"ר ריבא, אורטופד מטעם התובעת, העמיד את נכותה על 10% לפי סעיף 41 [10] ה' או 35 [1] ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956. ד"ר לוינקופף, אורטופד מטעם הנתבעת, העמיד את נכותה על 5% לפי סעיף 35 [1] בין א' ל – ב' לתוספת. הפערים בין המומחים נובעים מהתרשמותם לגבי מידת ההגבלה בהפעלת כף היד.

4. בישיבת אתמול העידו התובעת ובנה. חוות דעת המומחים הוגשו ללא חקירות.

5. המחלוקת המרכזית סבה על הגורם לתאונה. לטענת התובעת הייתה המדרכה חסומה לחלוטין על ידי גזם שלא פונה על ידי הנתבעת. לטענת הנתבעת לא הוכח קיומו של גזם, אפילו הוכח, לא יצר חסימה מוחלטת, התובעת החליקה עצמונית ולחילופין, גרמה או תרמה בהתנהלותה לתאונה. לטענת התובעת לא היה בידה להימנע מדריכה על הגזם. הצדדים חלוקים על חישוב ראשי הנזק.

ממצאים

6. התובעת הצהירה ש"ערימה של גזם עצים וענפים הייתה מונחת על המדרכה בצורה כזו שהמדרכה הייתה חסומה לגמרי ואי אפשר היה לעקוף את החסימה .... ניסיתי לעבור על פני הגזם, מבלי לרדת לכביש העמוס ודרכתי עליו בסמוך לשפת המדרכה. פתאום החלקתי ונפלתי קדימה מהמדרכה לכביש והיד שלי נחבלה בחוזקה מקצה המדרכה".

עוד הצהירה שמקור הגזם בסכך של סוכות שפורקו שכן התאונה אירעה זמן קצר לאחר תום חג סוכות.