ת"א 9061-02-16 מועצת בתי העלמין היהודים בתל אביב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בפני בקשה לצו עשה זמני המורה לחברת הביטוח הראל (המשיבה) להמשיך ולבטח את המבקשת מועצת בית העלמין היהודים בתל רגב (המשיבה).

מדובר בתקופת ביטוח מיום 9.6.15 עד 31.5.16, דהיינו בקשתה של המבקשת היא שבית המשפט יורה בצו עשה זמני למשיבה אשר הודיעה על ביטול הפוליסה ביום 12.12.15 למבקשת כי הפוליסה תמשיך לעמוד בתוקף עד יום 31.5.16.

מאחר והסעד הזמני המבוקש על ידי המבקשת הינו סעד של צו עשה קבוע, למעשה הסעד הזמני המבוקש והסעד הקבוע זהים שכן כל מה שמבקשת המבקשת הוא שבית המשפט יאפשר את המשך קיום הפוליסה עד מועד סיומה בתאריך 31.5.16.

עוד טוענת המבקשת בבקשה כי מתוקף היותה גוף אשר אחראי על בית העלמין בתל רגב ומטבע הדברים מגיעים אליו מידי יום אנשים רבים, מצב שתהיה ללא ביטוח, חושף אותה לסיכונים הכרוכים בתביעות, כאשר לטענתה רכישת ביטוח חדש מחייבת מכרז והיא לא תוכל לעמוד בעשיית הליכי מכרז בפרק זמן קצר כל כך לאחר שהמשיבה הודיעה על ביטול הפוליסה.

עוד ציינה המבקשת בבקשתה (נספח 3) כי היא היתה נכונה להמשך כיסוי ביטוחי למעט נזק בזדון (לאור טענות שנשמעו מצד המשיבה כי לא נמסר לה על קיומן של פריצות שהיו במקום ומלחמת כנופיות שכמובן יוצרת סיכונים משמעותיים בהיבט הביטוחי ) אך המשיבה לא נתנה תשובה ביחס לכך.

המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות תוך חיוב בהוצאות משפט משמעותיות.

המשיבה טוענת כי אין תקדים למצב שבו כפה בית משפט על חברת ביטוח לבטח גוף כזה או אחר, מקום בו חברת הבטוח סירבה להמשיך ולבטח, כאשר עומדת למבקשת האפשרות להגיש תביעה כספית שעניינה טענה לביטול פוליסה שלא כדין ככל שתתמודד עם עניין המצריך קיומו של ביטוח.

המשיבה בתגובתה המאוד מפורטת למעשה מתייחסת לכל הפרמטרים העולים כדי מתן צו מניעה ו/או עשה זמני אשר אינם מתקיימים בנסיבות העניין ואציין אותם בקצרה:

א. ראשית כפי שציינתי טוענת המשיבה כי יש זהות ברורה בין הסעד הזמני ובין הסעד העיקרי שעניינו צו עשה (ולא תביעה כספית), דבר שיש בו כדי להביא לדחיית הבקשה.

ב. שנית, טוענת המשיבה להעדר יריבות ומצביעה על כך כי הביטוח המבוטל נעשה עם גוף שנקרא "מ.ב.ע. לפיתוח וניהול".

ג. המשיבה מדגישה כי יש כאן יצירת מצב משפטי חדש שעה שהביטוח כבר בוטל ובעצם יש כאן כפיית חוזה על המשיבה דבר שאין לו תקדים.

ד. המשיבה טוענת לשיהוי בכך שההודעה על כך שהיא מבטלת את הפוליסה ניתנה כבר ב- 12/15 והבקשה לעומת זאת הוגשה ב- 2/16, דהיינו חודשיים לאחר ביטול הפוליסה.

ה. המשיבה טוענת כי המבקשת הגישה את הבקשה שהינו סעד מן היושר ומחייב הגעה בידיים נקיות, בחוסר תום לב משום שהיא ידעה היטב על קיומם של מכת פריצות נמשכת ומלחמת כנופיות שכלל לא גילתה למשיבה בעת ההצעה ולאחר מכן קימום הפוליסה.

ו. המשיבה מצביעה על כך כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן המבקשת יכולה לרכוש ביטוח גם ללא מכרז ומפנה בהקשר זה לתקנה 32 לתקנות חובת המכרזים.

ז. המשיבה טוענת כי למרות שיכלה היתה לבטל מיידית את הפוליסה, היא אפשרה זמן מידתי למבקשת לפעול למצוא מבטחת אחרת, דבר שלא נעשה על ידה.