צדיק ואח' נ' ביטון

1.תביעה בין שכנים בגין נזקי רטיבות.

הנתבע גר בדירה שמעל דירת התובעים ולטענתם, בשנת 2006, לאחר שבוצעו עבודות להרחבת מרפסת הדירה, החלו נזילות ורטיבות בדירת התובעים, כל אלה פסקו אך לאחרונה ומכאן התביעה.

2.התובעים טענו כי נגרם להם נזק לרכוש בסך של 50,000 ₪, כי הם נאלצו להוציא סכומים עבור ביצוע תיקונים, נגרם להם נזק למבנה ונזק ממוני בסך של 82,000 ₪ ובנוסף נגרמה להם עוגמת נפש בשיעור של 100,000 ₪ ואולם לצורכי אגרה הועמדה התביעה על סך של 200,000 ₪.

3.הנתבע טוען שאינו חב בנזק, כי הנזק לא הוכח, כי הוציא הוצאות ניכרות עבור תיקון הליקויים ושילם סכומים ניכרים לתובעים ועל כן יש לדחות התביעה.

הדיון בבית הדין לממונות

4.קודם שהוגשה התביעה דנן, פנו התובעים לבית הדין לממונות "מגיני ארץ", שם ניתנו שתי החלטות.

בהחלטה ראשונה מיום י' טבת תשע"ב 05.01.12, נקבע שעל הנתבע לתקן הנזילה בתוך 7 ימים ובנוסף נקבע: "מאחר שמקצת חדרי הדירה אינם ראויים למגורים תקינים מחמת הנזילה המתמשכת. החל מטו' טבת תשע"ב ישלם הנתבע סך 2,000 ₪ לתובע מר שמעון צדיק, עד לביצוע התיקון".

בהחלטה נוספת של בית הדין לממונות מיום כד' טבת תשע"ב (19.01.12) נקבע שהתיקון לא נעשה והתובע רשאי לפנות לערכאות על מנת לאכוף את פסק הדין וכי החיוב לתשלום סך של 2,000 ₪ לחודש יעמוד על כנו עד לביצוע כל התיקונים הנדרשים.

5.ב"כ התובעים הגיש בקשה לאשר הפסק ובסעיף 3 לבקשה נכתב כי עניינו של הפסק הוא "צו עשה לעריכת תיקונים בדירת המשיב לאור פגמים בדירתו המצויה מעל דירת המבקש...". (הפ"ב 1684-04-13).

ביום 12.05.13 אישר כב' השופט המנוח ר. שמיע ז"ל את פסק הבוררות.

הליך הגישור ופסק הדין החלקי

6.אחר שהוגשה התביעה, ניהלו הצדדים הליך גישור.