ת"א 90414/01 חנון ואח' נ' מרקביטש ואח' 24 באפריל 2016

1.לפי הנחייתה של ערכאת-הערעור (ע"א 37129-04-15, כבוד סגן-הנשיאה יצחק ענבר והשופטים יהודית שבח ועינת רביד, 11.2.2016) ולאחר קריאתם של הטיעונים המשלימים, שהגישו הצדדים בכתובים, ניתנת בזה החלטה משלימה אשר יש לקוות כי יהא בה לסיים, סוף-סוף, את ההתדיינות בפרשה זו.

בית-המשפט המחוזי, שדחה את ערעורם של נתבעים 6-5 על פסק-דיני מיום 23.3.2015, הורה להוסיף ולשמוע כל הערה אשר יש למי מהצדדים לטיוטת-הבקשה לרישומו של בית-משותף, שהכין עורך-הדין מילר. זאת, על מנת שניתן יהיה לאשֵׁר נוסח סופי של בקשה לרישום. אבהיר כבר עתה כי דבר בהחלטה משלימה זו לא נועד, בשום פנים, לשנות ממה שנקבע בפסק-דיני או לפתוח מחדש את המחלוקת שהוכרעה.

2.עורך-הדין מילר הגיש טיוטה מעודכנת של תקנון מוסכם לבית המשותף העתידי בתאריך 11.4.2016. כל אחד מהצדדים הביא לפנַי את הערותיו לטיוטה.

התובעים

3.אלה הודיעו כי הם "מתנגדים נחרצות" לנוסחו המוצע של התקנון והצהירו כי אם לא תתקבלנה השגותיהם הם יתנגדו לעצם-עריכתו של תקנון מוסכם ותחת זה תחולנה הוראותיו של החוק לגבי ניהולו של בית משותף. נדמה כי התובעים סברו, בטעות, כי זו העת להניח לפניו של בית-המשפט סל שופע של משאלות, בענינים כמו ביצועה של בנייה לפי תמ"א 38 או התקנתה של מעלית; ובתוך כך לעתור להגדלתן – פי 11, לא פחות – של ההוצאות שנפסקו לזכותם בפסק-דיני. ביתר-פירוט הסכימו התובעים להצעה להצמדתם של חלקים ברכוש המשותף לדירות-הבית. הם התנגדו לנקודות הבאות:

• סעיף 3 לטיוטה – הקביעה כי ההשתתפות בהוצאות-האחזקה של הרכוש המשותף תהיה לפי שטח-הרצפה של כל דירה, ללא ההצמדות.

• סעיף 4 – הקביעה כי השימוש בדירות יהא למגורים בלבד.

• סעיף 5 – בִּמְקום הנוסח המוצע עמדו התובעים על כך שייקבע כי לנתבעים 5 ו-6 אין זכויות בנייה במקרקעין ולא תהא להם זכות הצבעה, ומקל וחומר הטלת-"וטו", בכל הנוגע למיצוין של זכויות-הבנייה.

• סעיף 6 – הקביעה כי בהתעורר סתירה בין הוראות התקנון הרשום לבין הוראותיו של התקנון המצוי – תגברנה הראשונות.