ת"א 9005-01-13 זכריה נ' בלוקי שפילמן - קוטלר עדיקא בע"מ

הרקע

1.עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 6.1.13, פינוי הנתבעת משטח שלגביו נטען כי הוא של התובע, ותשלום דמי שימוש ראויים.

2.על פי כתב התביעה, שטחו של התובע באזור התעשייה עטרות נמצא בסמיכות לשטחה של הנתבעת, המחזיקה מפעל לייצור בלוקים (להלן – המפעל).

3.התובע מודה כי הוא איננו הבעלים של השטח נשוא התביעה, אולם טוען כי הוא רכש אותו מנפקדים, וסבר כי בחתימתו על ההסכמים מול הנפקדים רכש זכויות במקרקעין, ואף מצא לנכון להשקיע בהם כספים רבים להשבחתם.

התובע טוען כי הוא יישר את תוואי השטח, מילא את השטח בעפר, בנה מערכת ניקוז למי גשמים וקירות תמך , והשקיע במהלך 20 השנים האחרונות סכום העולה על 2 מיליון ₪.

4.על פי כתב התביעה, הנתבעת החלה לפני זמן רב לחרוג מתחומי גדר הבטון שמצדו המערבי של המפעל ולהניח תוצרת גמורה בשטחו של התובע, ובדרך זו "לכבוש" רצועת קרקע לאורך הגדר , בשטח של כ – 2 דונם (להלן – השימוש המצומצם).

התובע טוען עוד, כי מאז קיץ 2011 הרחיבה הנתבעת את תחום הפלישה כך שסך כל השטח בו היא עושה שימוש על שטח חלקתו של התובע מגיע להיקף של כ – 6.6 דונם (להלן – השימוש המורחב).

5.יצוין, כי בין הצדדים נחתם ביום 12.8.12 הסכם לפיו התחייבה הנתבעת לפנות באופן הדרגתי את השטחים שממערב למגרשה (להלן – ההסכם).

בהסכם, שנכתב בכתב ידו של מנהל הנתבעת , מר ירמיהו שפילמן, התחייבה הנתבעת "לצמצם הנחת בלוקים" בשלב ראשון, במהלך 6 חודשים, עד 35 מטר מקיר המפעל, ולאחר מכן , במהלך שנה - לבצע צמצום נוסף של 10 מטר.

הנתבעת התחייבה לבצע את הצמצום בסך הכול תוך 18 חודשים החל ביום חתימת ההסכם.