ת"א 8950-04-12

בפני בקשת הנתבע להתיר לו להגיש ראיות חדשות, אשר לגבי אחת מהן אין מחלוקת כי לא היתה קיימת קודם ליום 3.4.15, וזאת לאחר שהושלמה שמיעת הראיות בתיק והתובע אף הגיש סיכומי טענותיו.

הראיות שהנתבע מבקש להציג הינן:

א. מכתב האגודה השיתופית כפר חסידים בע"מ מיום 3.4.15 ממנה עולה כי התובע לא התקבל לחברות באגודה.

ב. העתק החלטה של רשות מקרקעי ישראל (החלטה 1311 משנת 2013) הכוללת הוראה כי תנאי להעברת משק במושב הינו כי האגודה תיתן הסכמתה בכתב להעברה המבוקשת.

לטענת הנתבע, מאחר והחלטת האגודה ביחס לבקשת התובע להתקבל לחברות באגודה ניתנה רק לאחרונה יש מקום להתיר הגשתה על אף השלב המאוחר בו מצוי ההליך המשפטי, שכן יש לה השלכה ישירה על התביעה המתבררת שהינה בעיקרה תביעת פינוי בה דורש התובע את פינוי הנתבע ממשק 54 בכפר חסידים (הכולל בית מגורים על חלקה 69 וחלקות נוספות המיועדות לחקלאות). את החלטת רמ"י מבקש הנתבע לצרף בכדי לתמוך בטענתו כי החלטה זו מבססת את הידיעה הכללית שללא הסכמת האגודה לא יכול התובע לרכוש זכות כלשהי במשק, ולפיכך, אין הוא יכול לדרוש את פינויו של הנתבע ממנו.

התובע מתנגד נחרצות לבקשת הנתבע הן בשל מועד העלאתה (בתום שמיעת ההוכחות ולאחר הגשת סיכומי התובע), והן בשל היותה בגדר נסיון של הנתבע ל"הרחיב" את גדרי המחלוקות בין הצדדים תוך התייחסות לטענה שלא נדונה בין הצדדים במהלך ההליך שנוהל. מעבר לכך, התובע מעלה טענה בתגובתו כי החלטת האגודה אינה בגדר "סוף פסוק" שכן בכוונתו לערער עליה שכן לטעמו ההחלטה התקבלה ממניעים פסולים שמקורם בהשפעה של הנתבע על נציגי האגודה לקבל החלטתם זו ללא כל בסיס.

לאחר עיון מדוקדק בטיעוני הצדדים ובכתבי הטענות שהוגשו בהליך זה, אני דוחה את טענת התובע כי בקשת הנתבע הועלתה תוך "הרחבת חזית" לגדרי המחלוקות שבין הצדדים. כפי שהפנה ב"כ הנתבע בתגובתו לתגובה, בבקשת הרשות להתגונן (שהפכה לכתב הגנה מכוח ההחלטה מיום 6.3.13 ללא שמתן הרשות הוגבלה לטענות מסויימות!) נטענה באופן מפורש הטענה בדבר העדר אישור האגודה להעברת הזכויות במשק וכתוצאה מכך אי השלמת העסקה בין הצדדים (סעיפים 18-19 לבקשת הרשות להתגונן), ובהמשך נטען כי התובע אינו בעל זכויות במשק או מחזיק בו, ולפיכך אינו זכאי לסעד של פינוי כנגד הנתבע (סעיף 21 לבקשת הרשות להתגונן).

מכאן שלא ניתן לומר כי הנתבע לא העלה טענה זו מראשית דרכה של תביעה זו. אמנם נכון כי ההליכים שהתנהלו בתיק עד כה ובעיקר שמיעת הראיות בתיק לא התנהלה סביב סוגיה זו (שכן בשלב שמיעת הראיות טרם נדונה בקשת התובע להתקבל לחברות באגודה ומשכך לא היתה מחלוקת עובדתית אלא משפטית בלבד באותו המועד), אולם ב"כ הנתבע הדגיש כבר בישיבת קדם המשפט מיום 17.6.14 כי הנתבע עומד על טענתו כי בהעדר קבלה לחברות של התובע, לא התקיים תנאי מוקדם למימוש הסכם המכר.

טענה נוספת מפי התובע לפיה הנתבע לא ניצל את האפשרות שניתנה לו לאחר אותה הישיבה לתקן את כתב הגנתו, ומשכך יש לראותו כמי שזנח טענתו זו, איננה מדויקת. מפרוטוקול הדיון ניתן ללמוד שמתן האפשרות לנתבע להגיש בקשות נוספות באותו המועד (לאחר הגשת תצהירי הצדדים) התיחסה לאפשרותו לבקש את תיקון כתב ההגנה ו/או צירוף מסמכים נוספים. תיקון כתב ההגנה אליו התיחסה אפשרות זו נגעה לטענות שנכללו בהליך שנקט הנתבע בביהמ"ש המחוזי בנסיון להביא לביטול ההסכם מהמקורי שבין הצדדים, וזאת על רקע הבהרת בית המשפט בדיון כי בהעדר בקשה לתיקון כתב ההגנה, טענות אלו, ביחס לביטול ההסכם מקורי לא יידונו בהליך זה.

אלא שטענת הנתבע המסתמכת על אי קבלת התובע לחברות באגודה איננה טענה לביטול ההסכם המקורי, אלא טענה לאי התקיימות תנאי, שהוא תנאי מוקדם או תנאי מתלה, לאפשרות אכיפת איזה מההסכמים שנחתמו בין הצדדים. טענה זו, כאמור, נכללה בבקשת הרשות להתגונן, ולפיכך אין לראות את הצורך בתיקון כתב ההגנה עליו הצבעתי באותו הדיון, כנדרש לצורך העלאת טענה זו.