ורדי (מנהל מיוחד) ואח' נ' ד.ק. ואח'

ארבעה מחזיקים במקרקעין בו מבנה המחולק לשתי יחידות דיור. שניים ביחידה אחת ושניים ביחידה האחרת. אחד מן הארבעה הוכרז פושט רגל. כיצד יפורק השיתוף במקרקעין בין הארבעה ואיזה מעמד תקבל קופת פשיטת הרגל המבקשת למקסם את הרווח שניתן להפיק מן המקרקעין אגב פירוק השיתוף. זו השאלה העומדת להכרעה והתשובה – אין לסטות מן הכלל לפיו מקום בו ניתן לפרק את השיתוף תוך חלוקה בעין, ובענייננו, בדרך של רישום בית משותף, כך ייעשה ולפיו שאלת ההפסד הניכר לשותפים, איננה זהה לשאלה כיצד ניתן למקסם את הרווח הכלכלי מן המקרקעין.

רקע:

1. הנתבעים והתובע 2, ת.ק., הינם בעלי זכויות החכירה במשותף של מקרקעין הידועים כחלקה XXX בגוש XXX ומצויים ברחוב XXX בגבעתיים (להלן: "ת.ק.", ו-"המקרקעין", בהתאמה).

    

2. על פי נסח הרישום בפנקס הזכויות, המקרקעין הינם בבעלות קרן קיימת לישראל.

    

3. על המקרקעין מבנה ובו שתי יחידות דיור (להלן: "יחידות הדיור").

    

4. הנתבעים 1 ו-2 שהינם הוריו של ת.ק., רכשו, בחלקים שווים, את זכויות החכירה באחת מיחידות אלה – יחידה בת שני חדרים וחצי – בהתאם להסכם מכר מיום 9/6/87, ואילו הנתבעת 3, שהיא אחותו של ת.ק. ות.ק. עצמו, רכשו, גם הם בחלקים שווים, את זכויות החכירה ביחידה השנייה, בהתאם להסכם מכר מיום 10/1/93. (להלן: "יחידת הדיור הראשונה" או "היחידה הראשונה" ו- "יחידת הדיור השנייה" או "היחידה השנייה").

    

5. לבקשת הנתבעים ובהתאם להחלטה מיום 14/6/17 נתקבלה חוות דעת מיום 28/6/17, של עו"ד מירה אריאלי, המפקחת על רישום מקרקעין בתל-אביב, המעלה כי על המקרקעין בנוי בית בן קומה אחת ובו שתי יחידות רישום נפרדות, אשר ניתן לזהותן ככאלה, ומשכך כי הוא ראוי להירשם כבית משותף על פי הוראות סעיף 142(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין" או "החוק"), בכפוף לדרישתה לתיקונים טכניים בתשריט. (להלן: "חוות דעת המפקחת" או "חוות דעת המפקחת על רישום מקרקעין בתל-אביב").