ת"א 8810-11-15 הרלינג ואח' נ' טליתמן

1.לפני בקשת הנתבעת לזמן עדי הגנה מטעמה. במסגרת הבקשה עותרת הנתבעת להורות על זימונם של התובעים 3-4, אשר לא הגישו תצהירים מטעמם, כעדי הגנה מטעמה. בנוסף מבקשת הנתבעת להורות לתובעים 3-4 להציג במועד עדותם מכשירי טלפון סלולרי אשר על פי הנטען נשלחו אליהם ומתוכם תשדורות כתובות, בינם לבין הנתבעת, המתגבשות לשיטתה לכדי חוזה מחייב.

עוד מבקשת הנבעת להורות על זימונו של עד נוסף - מר צפריר ניסן – שהוא חנם של התובעים 3-4. כמו כן מבקשת הנתבעת גילויו של מסמך ספציפי - חוות דעת שנמסרה לתובעים על ידי האגודה לתרבות הדיור.

2.ראוי לציין כי בקשה בעניין זימונם של התובעים 3-4 הוגשה בעבר, לראשונה ביום 02/01/17 (לרבות תשובה לבקשה ותגובה לתשובה אשר הוגשו לאחר מכן) ועודנה תלויה ועומדת. ואולם בבקשה זו מוסיפה הנתבעת ודורשת לראשונה זימונו של עד נוסף - חתנם של התובעים 3-4.

3.תצהירי התובעים בתיק זה הוגשו ביום 13/04/16 ותצהירי הנתבעת הוגשו כחודש לאחר מכן.

כבר במועד הגשת התצהירים יכולה היתה הנתבעת לעמוד על הצורך בזימונו של עד זה או אחר מטעמה ואין ממש בטענה כי צורך זה התבהר לה רק בעקבות תחלופת מיילים עם המומחה בתיק.

עם זאת, יש לאבחן בין הבקשה לזימון התובעים 3-4, שהם בעלי דין בתיק, לבין הבקשה לזימון העד הנוסף שאינו בעל דין:

א.זימונם של התובעים 3-4 - בכל הנוגע לזימונם של התובעים 3-4, הרי שמדובר בבעלי דין שמטבע הדברים עדותם נחוצה וחיונית לבירור המחלוקת במידה אשר יש בה כדי להתגבר על הפגם הפרוצדוראלי שבהגשת הבקשה. זאת ועוד בקשה בעניינן זימונם של התובעים 3-4 הוגשה עוד טרם סיום שלב קד"מ ונותרה תלויה ועומדת. משכך, אני נעתר לבקשה לזימונם. התובעים 3-4 שהינם בעלי דין, יתייצבו כמובן למועד ישיבת ההוכחות הקרוב. הוראות בדבר אופן חקירתם תינתנה במעמד הדיון.

ב.אשר לעד הנוסף מר צפריר ניסן - בקשה בעניינו של עד זה מוגשת כעת לראשונה בלא כל נימוק או הסבר ביחס למועד הגשתה. למותר לציין כי שלב קדם המשפט הסתיים זה מכבר בלא שהועלתה כל דרישה לזימונו של עד זה. אין מדובר בעד שהינו בעל דין בתיק ומשכך, בנסיבות ענייננו, אין מקום להורות על זימונו.

4.בקשה להורות לנתבעים 3-4 להציג תרשומת מסרונים שנשלחו בינם לבין הנתבעת או לחילופין להורות להם להציג את מכשירי הטלפון עצמם - מדובר בדרישה כלפי בעל דין להציג מסמכים המצויים ברשותו. בקשה זו, הגם שהוגשה על פי תקנה 178(א) בתקנות סדר הדין האזרחי, במהותה היא אינה אלא דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים על פי תקנה 113. אין מקום להיעתר לבקשה כאשר היא מוגשת בשלב זה של הדיון וכאשר ממילא טוענים התובעים כי מסמכים אלא אינם מצויים עוד בשליטתם. זאת ועוד, מדובר על פי הנטען בתכתובת שבין התובעים 3-4 לבין הנתבעת בעצמה, כך שלכאורה אמורה תכתובת זו להימצא בשליטתה של הנתבעת. ככל שתכתובת זו רלוונטית להוכחת גרסתה היה עליה לצרפה במסגרת הגשת תצהיריה.

הבקשה להציג את מכשירי הטלפון עצמם חורגת ממסגרת הדיון כאן ועולה כדי צו חיפוש ממש. ברי כי אין להיעתר לה.