א' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1.לפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, האורולוגיה והפסיכיאטריה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975.

2.לטענת התובעת, מתקיימים בעניינה ראשית הראיה והקשר הסיבתי הנדרשים לצורך מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

3.הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, במידה והתאונה הינה תאונות עבודה על התובעת לפנות למוסד לביטוח הלאומי לצורך הערכת מצבה הרפואי בעקבות התאונה בטרם הפנייה להליך המשפטי.

לגופו של עניין, מפנה הנתבעת להיעדר מסמכים רפואיים משנת 2015 העולה, לשיטתה כדי היעדר רצף טיפולי. לחילופין, מוסיפה הנתבעת כי במידה ויוחלט בניגוד לעמדתה, להורות על מינוי מי מהמומחים המבוקשים מטעם ביהמ"ש, יש להשית את שכר טרחתו על התובעת.

4.באשר לטענת הנתבעת לפיה "במידה" ומדובר בתאונות עבודה פתוחה לפני התובעת דרך נוספת לקביעת שיעור נכותה, הרי שהטענה הינה מקוממת, בלשון המעטה, שכן, בשלב זה מצופה מהנתבעת כי העניין יבורר ולא ייטען בעלמא. מכל מקום, אין בקיום המסלול החלופי לקביעת שיעור נכותו של התובע כדי לשלול ממנו את זכותו לבחור במסלול של ההתדיינות המשפטית לפי חוק הפלת"ד ולעתור למינוי מומחה לצורך הוכחות טענותיו שברפואה.

ראו דברי הש' אור בברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים), לפיהם:

"אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי".

לפיכך, רשאית התובעת לעתור למינוי מומחים רפואיים גם "במידה" והתאונה נשוא תביעתו הינה תאונת עבודה.

5.לגופו של עניין, ככלל, בבקשות מסוג זה, נוקט ביהמ"ש בגישה ליברלית ונוהג להסתפק בראשית ראיה לעניין קיום נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. זאת, בשים לב לכך שמינוי מומחה רפואי הינו הדרך היחידה העומדת לתובע להוכחת טענותיו שברפואה, שכן מנוע הוא מלהציג לביהמ"ש חוו"ד של המומחים הרפואיים מטעמו.

לעניין זה ראו, בין היתר, בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון (פורסם במאגרים) :

"...על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

6.לאחר העיון בבקשה על צרופותיה, נחה דעתי בדבר ראשית ראיה לקיום נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה והצורך במינוי מומחים רפואיים בתחומים המבוקשים לקביעת שיעור נכות זו. אי לכך, בשלב זה וכמימון ביניים, תשאנה הנתבעת בשכר המומחה ותעבירו למומחים ישירות, מיד עם דרישתם.

8.הנני קוצב את שכ"ט המומחים בתחום האורתופדיה והאורולוגיה ומעמידו ע"ס 5,500 ₪ בתוספת מע"מ בגין כל חוות דעת.

שכ"ט המומחה בתחום הפסיכיאטריה יעמוד על 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.

במידה ושכרו של מי מהמומחים בגין מתן חווה"ד עולה על הסכום הנקוב, יודיע לביהמ"ש ולנתבעות תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי.

9.הנני מורה על מינוי פרופ' תום הלל כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה.