ש' נ' הראל חברה

התובעת הגישה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

התאונה היא תאונת עבודה והתובעת נבדקה על-ידי וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי שמצאו כי לא נותרה לה נכות. קביעה זו מחייבת בהתאם לסעיף 6ב לחוק.

עתה מבקשת התובעת כי בית-המשפט יאפשר לה להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדות הרפואיות בטענה כי אלו התעלמו ממצאים רפואיים שעמדו בפניהן.

הבקשה מתקבלת.

התאונה והוועדות הרפואיות הראשונות

1. התובעת ילידת 1969, נפגעה ב-23/6/13 בתאונת דרכים.

2. התאונה היא תאונת עבודה והתובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי.

3. ב-20/8/14 נבדקה בידי ועדה רפואית ראשונה. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי התובעת התלוננה בעיקר על כאבים ומגבלות בצוואר אך הועלתה תלונה – גם אם אגבית – על כאבים בגב. הוועדה הרפואית בדקה את התובעת בכל עמוד השדרה, כולל בדיקה של הרגליים, ומצאה כי הבדיקה תקינה וכי לתובעת לא נותרה נכות כלשהי.

4. התובעת הגישה ערר וב-7/1/15 נבדקה בוועדת הערר. גם כאן התמקדו תלונות התובעת בצוואר אך נרשמה גם תלונה על כאב בגב. ועדת הערר בדקה את התובעת ומצאה כי התובעת סובלת מנכות צווארית בשיעור 10% אך זו יוחסה לתאונה קודמת משנת 2007 ולא לתאונה נושא התביעה. לא נמצאה פגיעה בגב התחתון. לפיכך נקבע כי לתובעת לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה.

    

    

    

   הטענה להחמרה והוועדה הרפואית הנוספת