התובע יליד 1968, הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת, חב' ביטוח, בגין נזק גוף שנגרם לו, לטענתו, באירוע ביום 20.12.06, כאשר הגיע לנגריה, "נגריית ים" במושב שפיר (להלן: "העסק"), שבבעלות מאיר אוחיון (להלן: "המבוטח"), על מנת לבדוק עבודה שהזמין מהנגרייה, וגוף זר עף מהאחד המכשירים ופגע בעינו. לטענת התובע, הנתבעת ביטחה את הנגרייה ב'ביטוח אחריות' ולכן קמה לו עילת תביעה ישירה כנגד הנתבעת.
הנתבעת טענה להעדר יריבות עם התובע ולחילופין, לאשם תורם משמעותי.
חוות דעת המומחים
שני הצדדים הגישו חוות דעת מומחים באשר לנזק שנגרם לתובע. שני המומחים מסכימים כי הנזק בעיניו של התובע עומד על 9.75% נכות צמיתה, אולם המחלוקת בין הצדדים היא באשר לתקופת הנכות.
המומחה מטעם התובע ד"ר אמיר בוקלמן, קבע בחוות דעתו כי התובע עבר פציעה קשה בעין ימין, אשר גרמה לו להיזקק לשלושה ניתוחים והותירה הפרעה כרונית בראיה. בעקבות הפציעה איבד התובע את יכולת האקומודציה (ראיה מקרוב) בעין ימין. כמו כן נפגעה אצלו ראיית העומק ללא משקפיים, אם כי בעין שמאל מסוגל התובע להתנהל ללא משקפיים ולכן איננו זקוק למשקפיים כל העת. בנוסף קיימת תופעה של סינוור בעין הפגועה, גירוי ודמע מוגבר וסיכון להתפתחות סיבוכים בעתיד באותה עין. בסופו של דבר קובע המומחה ד"ר בוקלמן כי התובע סובל מ- 5% נכות לפי פריט 62 א' לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז 1956 (להלן: "תקנות מל"ל"), בגין אובדן האקומודציה, ו- 5% לפי סעיף 64 ב' לתקנות מל"ל, בגין אירידוטומיה שאיננה מוסתרת על ידי העפעף.
המומחה מטעם הנתבעת ד"ר אורי מלר, אימץ את קביעותיו של מומחה התובע באשר לאחוזי הנכות של התובע היום. עם זאת, בעניין אובדן האקומודציה, טען ד"ר מלר כי עם עליית הגיל, יורד ממילא כושר האקומודציה בצורה הדרגתית ובאוכלוסיה הנורמלית בקרב אנשים שאינם מרכיבים משקפיים, עולה הצורך בהרכבת משקפי קריאה בין גיל 40 ל- 50 בממוצע של 45%. בנסיבות אלו, קבע ד"ר מלר כי יש לחשב את הנכות בגין אובדן האקומודציה רק עד גיל 45, דהיינו לתקופה של כשבע שנים ממועד התאונה, כאשר לאחר מכן, יש להעריך את נכותו של התובע ב- 5% בלבד, רק בגין האירידוטומיה שאיננה נסתרת על ידי העפעף.
מעיון בחוות דעת המומחים עולה, כי אין מחלוקת בין המומחים באשר לנזק שנגרם לתובע. המחלוקת היא רק בשאלה אם מדובר בנזק לצמיתות או בנזק למספר שנים, כאשר לאחר מכן יש לחשבו כנזק מופחת. פריט 62 לתקנות מל"ל קובע כי לא יוקנו אחוזי נכות בגין ליקוי זה, אם הפגם נוצר לאחר גיל 45. בכך עולה חיזוק משמעותי לעמדתו של מומחה הנתבעת. גם מומחה התובע ד"ר בוקלמן קבע, כי מגיל 38 עד גיל 47 יכולה היתה להיות לתובע אפשרות לאקומודציה על ידי עדשה הטבעית. מכך עולה כי קיימת למעשה הסכמה לפחות לגבי גיל 47, כי לאחר מועד זה אין מקום להעניק אחוזי נכות בגין העדר האקומודציה בעין ימין והדבר תואם את האמור בתקנות כאמור לעיל.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובע נכותו של התובע בעקבות התאונה עמדה על 9.75% נכות צמיתה, אולם החל מגיל 47 היא תעמוד על 5% נכות צמיתה בלבד. היינו, עד לשנת 2014, מועד פסק הדין, יש לחשב את נזקיו של התובע לפי נכות של 9.75%, והחל ממועד פסק הדין יש לחשב את נכותו לפי 5% בלבד.
הימנעות מתביעת המבוטח הוא המזיק הישיר
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.