ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
8659-07-11
27/07/2014
|
בפני השופטת:
יסכה רוטנברג
|
| - נגד - |
תובע:
אמיר אברהמוב
|
נתבעים:
מנורה חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק דין |
השאלה העומדת לדיון היא כיצד יש לקבוע שוויו של רכב לשם תשלום תגמולי ביטוח, עקב תאונה בה נגרם לרכב אובדן מוחלט.
ההליך
1.רכב התובע ניזוק בתאונה עצמית ונגרם לו אובדן מוחלט. הנתבעת, מבטחת הרכב, שילמה לתובע תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת, המהווים לטענה, תשלום מלוא הנזק שנגרם. התובע סבור שתגמולי הביטוח שולמו בחסר, ומכאן התביעה.
2.תגמולי הביטוח שולמו על ידי הנתבעת, על יסוד חוות דעת שמאי מטעמה, שחישב את ערך הרכב בהתאם לפרמטרים הקבועים במחירון לוי יצחק. התובע טוען שיש לחשב את ערך הרכב בהתאם לשווי עליו הוסכם בעת עריכת פוליסת הביטוח, ושווי זה, לא מחיר המחירון, הוא המחיר הקובע.
3.מטעם התובע העידו התובע עצמו, מוכר הרכב ("מוכר הרכב") ושמאי ("שמאי התובע"). מטעם הנתבעת העידו השמאי שבדק את הרכב וערך את חוות הדעת ("שמאי הנתבעת"), בעל משרד השמאים בו עובד אותו שמאי וסוכן הביטוח. כן הוגש תצהיר אקטואר ראשי אצל הנתבע, שהוגש ללא חקירה נגדית.
4.אציין כבר עתה, כי לאורך כל ההליך שינה התובע טעמו וטיעוניו, טענות שעלו בתצהיר עדות ראשית, חורגות מהאמור בכתב התביעה, וטענות שעלו בסיכומים, חורגות משני אלו. התוצאה היא ששני הצדדים הפליגו בסיכומים ארוכים, בהם שלל טענות הרבה מעבר לנדרש. ב"כ הנתבעת הודיעה לאורך כל ההליך, פעם אחר פעם על התנגדותה להרחבת חזית, ויש לקבל התנגדותה. בנסיבות אלו לא מצאתי לנחוץ לדון בפירוט במכלול הטענות שעלו, ואדון בטענות הצדדים רק במידה הנדרשת.
העובדות והמחלוקת בין הצדדים
5. התובע רכש את הרכב בתאריך 19.07.10 תמורת 174,000 ₪ (תצהיר מוכר הרכב וזיכרון דברים ת/1, ת/2; סעיף 1 לתצהיר התובע ת/3). לאחר הרכישה ביטח התובע את הרכב אצל הנתבעת, בפוליסה לביטוח מקיף מיום 27.07.10 – 31.07.11 (רשימה לפוליסה, נספח ט' לתצהיר התובע; נספח א' לתצהיר הסוכן). הפוליסה נרכשה באמצעות הסוכן ובמשרדו, והעסקה עצמה בוצעה על ידי פקידה במשרד ("הפקידה").
6.מספר חודשים מאוחר יותר, בתאריך 04.03.11, שעה שהתובע נהג רכבו בכביש רטוב, החליק הרכב, נגרם לו נזק כבד, ובהתאם להחלטת שמאי הנתבעת הרכב הושבת (סעיפים 10 – 12 לתצהיר התובע; חוות דעת שמאי הנתבעת נ/3). שמאי הנתבעת קבע ששווי הרכב בעת התאונה עומד על 107,963 ₪ (עמ' 3 לחוות דעת השמאי נ/3) ובהתאם הודיעה הנתבעת לתובע כי זה סכום תגמולי הביטוח להם הוא זכאי (סעיף 14 לתצהיר התובע).
התובע סבר שהסכום האמור נמוך משמעותית משיעור הנזק ומסכום תגמולי הביטוח שהובטחו לו, והוא פנה לסוכן בדרישה לשלם לו את הסכום הראוי. ההדברות בין הצדדים לא העלתה דבר, והנתבעת החליטה לשלם לתובע את הסכום בו היא מודה, כסכום שאינו שנוי במחלוקת (סעיף 9 לתצהיר הסוכן).
7. עד כאן הרקע הדרוש; ומכלול העובדות האמורות אינו שנוי במחלוקת. המחלוקת היא בשאלה על יסוד אלו פרמטרים יש לחשב את תגמולי הביטוח. התובע טוען שבעת רכישת הפוליסה הוסכם עמו, באמצעות הפקידה, כי במקרה של אובדן מוחלט או גניבה ישולם לו סך של 184,000 ₪ (סעיף 4 לתצהיר התובע); הנתבעת טוענת כי לא היתה כל הסכמה כאמור, והפיצוי לו זכאי התובע הוא כאמור בפוליסה, בהתאם לשווי הריאלי של הרכב בעת אירוע התאונה (סעיף 5 לתצהיר הסוכן).