ת"א 8573-06-14 זוסמן נ' מלריך ואח'

בפני בקשה לפסילת חלק מראיות התובע. התביעה היא תביעה לשכר דירה. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לזכותו של התובע לשכר דירה. לטענת התובע, זכות זו נובעת מהיותו דייר מוגן בנכס, אשר בעליו, הנתבע מס' 3, התיר לו להשכיר את הנכס בדיירות משנה. הנתבעים חולקים הן על היותו של התובע דייר מוגן, והן על הסכמת הנתבע לכך שהנכס יושכר על ידו בשכירות משנה לאחר.

להוכחת טענותיו, ביקש התובע להגיש ראיות שהוגשו במסגרת תביעות קודמות בין הצדדים, וכן תצהירים של דיירים מוגנים אחרים בנכסים בבעלות הנתבע 3, אשר לטענתם קיבלו היתר מאת הנתבע 3 להשכיר דירותיהם בשכירות משנה. הנתבעים טוענים שראיות אלה אינן קבילות. הנימוקים שהובאו לטענה זו נוגעים כולם לשאלת הרלוונטיות של הראיות, ולא לשאלת קבילותם. לעניין הרלוונטיות טוענים הנתבעים שהראיות הוגשו במסגרת תיקים אחרים, בהם עילת התביעה היתה שונה. מבלי להיכנס לשאלת עילת התביעה בתיקים האחרים, אציין שאף אם אין קשר בין עילות התביעה, ראיות נועדו להוכחת עובדות. יש שעובדה מסויימת רלוונטית לשתי עילות שונות, ולפיכך, אף אם נכונה הטענה שהראיות שימשו לצורך דיון בתיק בו עילת התביעה שונה, אין בכך כדי להשליך על הרלוונטיות שלהן כאן.

עיון בראיות שהוגשו מלמד שהן רלוונטיות לתיק שבפני, שכן הן תומכות בטענת התובע לפיה הנתבע 3 התיר לו ולדיירים מוגנים אחרים להשכיר את דירותיהם בשכירות משנה. אם ייקבע שהתובע דייר מוגן, עשויה להיות לעובדה זו נפקות בשאלת קיומה של עילת נטישה, עילה שנטענה על ידי הנתבע 3. לפיכך נדחית ההתנגדות בעניין זה.

הנתבעים התנגדו גם להגשת העתק צילומי של חוזי השכירות, ובאופן כללי להגשת מסמכים שאינם מקוריים. אכן, כלל הראיה הטובה ביותר מחייב הגשת מסמכים מקוריים, אולם בהעדר טענה לפיה ההעתק הצילומי אינו זהה למקור, אין מקום לפסילה גורפת של הראיה. כך במיוחד כאשר הנתבע 3 הוא המחזיק של המסמכים המקוריים, ולא התובע. בנסיבות אלה, יבהירו הנתבעים טענתם לגבי מסמכים אלה, מעבר לטענה כללית בדבר היותם לא מקוריים. ככל שתטען טענת זיוף, והנתבעים 1 ו- 2 יעמדו על התנגדותם, אורה לנתבע 3 להגיש את המסמכים המקוריים המצויים בידיו.

באשר למסמך שצורף כנספח ג6 לתצהיר התובע, המסמך אכן אינו קריא. לטענת התובע מקורו של המסמך בנתבע 3, ולפיכך אני מורה לנתבע 3 להגיש העתק קריא של המסמך, וזאת עד ליום 1.10.16.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ו, 21 יולי 2016, בהעדר הצדדים.