ת"א 8500-06 מסרי יוסף מוסא נ' מוחמד חמיס אחמד עבד אל נבי ואדי ואח'

תיק זה היה קבוע לשמיעת הראיות מטעם התובע ליום 14.7.15. התובע לא התייצב לדיון. גם ב"כ התובע, עו"ד ניסים בר-חן, לא התייצב לדיון, ונמסר כי אינו בקו הבריאות. גם המומחה מטעם התובע לא התייצב לדיון.

בדיון ניתנה החלטה כי ב"כ התובע ינמק מדוע לא התייצב לדיון ומדוע לא תימחק התובענה.

בתגובה בכתב מסר ב"כ התובע כי לא התייצב לדיון עקב מצב בריאותו. לגופו של עניין טען כי אין לו התנגדות למחיקת התביעה (ולא לדחייה), ללא פסיקת הוצאות.

בתגובה לכך, עתרה ב"כ הנתבעים 2 ו – 3, עו"ד אפרת קרונברגר, לדחות את התביעה עקב אי התייצבות מטעם התובע, תוך חיוב בהוצאות.

ביום 16.8.15 השיב ב"כ התובע לבקשה זו ושב על עמדתו כי אינו מתנגד למחיקת התובענה, כפי שהוצע על ידי בית המשפט.

תקנה 157(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 מעניקה שיקול דעת לבית המשפט להחליט האם למחוק את התובענה, או לדחותה, כאשר אין התייצבות של התובע.

ער אני לכך שמטעם המדינה הוגשה חוות דעת של מז"פ ולפיה המסמכים עליהם סומך התובע את התובענה, הינם מזויפים. זאת, בנוסף לטענות אחרות. מנגד מטעם התובע הוגשה גם חוות דעת, אולם נטען כי המומחה מטעמו לא יוכל להתייצב לחקירה עקב מצב בריאותו.

תובענה זו הוגשה עוד בשנת 2006 ובנסיבות אלה אינני רואה מקום להמשיך בדיון בה. אשר לשאלה אם התובענה תדחה או תמחק - משלא נשמעו ראיות הצדדים אינני סבור כי יש מקום לנקוט בצעד דרסטי של דחיית התובענה, ובשלב הזה אסתפק במחיקת התובענה ופסיקת הוצאות לתשלום על תנאי אם יחליט התובע לחדש את התובענה, וזאת בנוסף לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד לנתבעים 2-3.

ב"כ הצדדים הסכימו למעשה כי פסק הדין שניתן נגד הנתבע 1 יבוטל.

התוצאה היא כדלקמן:

על יסוד האמור לעיל - התובענה נמחקת.