ת"א 8465-04-16

בפני תביעת התובעת לפיצויה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מטיפול בשיניה, לרבות באמצעות שתלים, שביצע הנתבע 1.

בין היתר טוענת התובעת כי בגין אותו טיפול נגרמה לה פיסטולה אורו-אנטלית אשר בעקבותיה היא סובלת מסינוסיטיס כרוני אשר הותיר לה נכות צמיתה בשיעור של 10%.

הנתבעים מכחישים את כל טענות התובעת לרשלנות בטיפול שבוצע לה, טוענים כי היווצרות הפיסטולה הינה "סיבוך טבעי" של הכנסת שתל ללסת עליונה, ובכל מקרה, כי התפתחות הפיסטולה האורו-אנטלית לא הותירה לה נכות צמיתה כלשהי.

חרף התנגדות שני הצדדים למינוי מומחה בתחום א.א.ג, אני סבורה כי לאור הפער בין קביעות המומחים בתחום זה, ועל מנת לקדם אפשרות להסדר, יש מקום למינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם אכן נותרה לתובעת נכות בתחום זה, אשר ניתן לקשור אותה לפיסטולה האורו-אנטלית ממנה סבלה.

נכון הדבר שמינוי מומחה מטעם בית המשפט, כאשר אינו מינוי מוסכם, עלול להנביע צורך בחקירת 5 מומחים (במקום 4), אולם הנסיון המשפטי המצטבר מעיד על כך שלרוב מינוי מומחה בית המשפט, כאשר המחלוקת הינה ביחס לגובה הנכות, מסייע לקדם הסדר בתיק, וממילא הפער בין שמיעת 5 מומחים לבין שמיעת 4 (כאשר המינוי אינו נוגע לשאלת הרשלנות אלא לשאלת הנכות בלבד והקשר בינה לבין הופעת הפיסטולה האורו-אנטלית לאחר הטיפול שנתן לה הנתבע) אינו כזה המצדיק את אי המינוי.

לא מצאתי מקום להעתר לבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לשאת בשכר המומחה בשלב זה, שכן עדיין עומדת מחלוקת בשאלת החבות, ועצם ההסכמה כי אצל התובעת הופיעה פיסטולה אורו-אנטלית, אין בה משום הסכמה כי יש בכך להעיד על רשלנות בטיפול בה ע"י הנתבע.

משכך אני מורה על מינויו של ד"ר פלוטקין כמומחה מטעם בית המשפט.

להבטחת תשלום חלקה של התובעת בשכר המומחה על התובעת להפקיד את הסך של 2,700 ₪ בקופת בית המשפט ו/או התחייבות ב"כ חלף ההפקדה, וזאת עד ליום 1.10.17.

המינוי לא יכנס לתוקפו עד לביצוע ההפקדה ואין להמציא למומחה החלטה זו.