פלוני נ' רשות שדות התעופה

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזק גוף שהתובע טוען שנגרם לו בתאונת עבודה שארעה לו במהלך עבודתו במתן שירותי ניקיון פנים למטוס כעובד שכיר המועסק אצל הנתבעת; זאת - בהרמת משא של כ-30 ק"ג - מעל למעקה בטחון שגובהו כ-1.30 מטר. הצדדים חלוקים, בין היתר, לגבי עצם קרות התאונה הנטענת כגרסת התובע, לגבי האחריות הנטענת, ולגבי קיומו של קשר סיבתי בין התאונה הנטענת לבין הנכות שבה לוקה התובע כיום.

כפי שיפורט להלן, בעקבות ממצאי על פי הראיות והעדויות שהובאו לפניי בנדון מטעם הצדדים, אני מוצא כי ארעה תאונה וכי דין התביעה להתקבל, בכפוף לייחוס אשם תורם לתובע, ובכפוף לייחוס קשר סיבתי חלקי בלבד מהנכות שנמצאה אצל התובע בגין הגבלה בטווח תנועות עמוד השדרה המותני.

א.סוגית האחריות

הממצאים

1. התובע, יליד 1967, מועסק כעובד שכיר אצל הנתבעת כבר מאז שנת 1993. בתחילה עבד התובע במחלקת שינוע של מזוודות, במה שהתובע מכנה "מחלקת סבלים" [פרו' קדם המשפט מיום 2.6.19, ועמ' 23 לפרוטוקול הדיון שנערך בנדון (להלן: "הפרו'")]. לפני כעשרים שנה, בעקבות תאונת עבודה שארעה לתובע בשנת 2000, בגינה נקבעו לו על ידי ועדה של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") 19% נכות בגין בעיה במפשעות [עמ' 15, 20 ו-28 לפרו'], עבר לעבוד במחלקת שירותי פנים מטוס (להלן: "המחלקה"), ש"זה אומר נקיון של המטוס מבפנים" [פרו' קדם המשפט מיום 2.6.19; ועמ' 23 ו-34 לפרו']]. על פי גרסת התובע, בבוקר יום 27.6.13, במהלך משמרת עבודה של ניקיון ופינוי אשפה ממטוס, ארעה לו תאונת עבודה שבגינה נותרה נכות צמיתה בגבו; תאונה - שהיא מושא תביעה זו.

2. בעדותו הראשית מצהיר התובע שבמסגרת עבודתו במחלקה הוא "אמור לרוקן את מכולות (פחי) האשפה מתוך המטוס. פח אשפה גודלו כ1.2 על 1.2 מ' (יש כמה וכמה פחים כאלה בכל מטוס), בתוכו יש שקית אשפה, ולתוכו נזרקות כל האשפה של המטוס, כולל מזון, מיצים, בקבוקים, צלחות, חפצים וכן הלאה. כל שקית אשפה שכאת הינה כבדה, ושוקלת כ-30 קילו. ההנחיות המלאות הן לא להכניס ידיים לתוך האשפה (או לחלק את האשפה, כדי למנוע פציעות וכו'), אלא פשוט היה עליי להרים את שקית האשפה עם שתי הידיים בצורה אנכית מתוך הפח כלפי מעלה, להוציא אותה אל מחוץ למטוס למרפסת, להרים אותה מעל המעקה ולזרוק את שקית האשפה אל תוך מכולת המשאית מטה" [ס' 4 לתצהיר התובע].

3. לגבי נסיבות התאונה מצהיר התובע: "עמדתי על מרפסת המטוס, כאשר אני מחזיק בגוף שלי דלת כבדה מברזל (שלא תיסגר). הייתי צריך להרים את השק הכבד בצורה אנכית, גררתי את השק אל מחוץ למטוס לכיוון היציאה למרפסת, והנפתי את השק מעל המעקה. מאחר והמעקה גבוה (גובה של כ-1.3 מטרים), נאלצתי להרים את השקיות, שהיו כבדות מאוד (משקלן נע בין 15-30 קילו כל שקית), להניף אותן מעבר למעקה ולזרוק אותן למטה אל המכולה במשאית, זאת נאלצתי לעשות בתנועה סיבובית כשהגוף שלי מחזיק את הדלת הכבדה, ובידיים שלי אני מושך את השקית וצריך להניף אותה מעל המעקה ולזרוק למשאית למטה. תוך כדי עבודתי כאמור, בעת הרמת השקית (זו הייתה השקית השנייה או השלישית), כשאני מחזיק בגופי את הדלת הכבדה כדי למנוע סגירתה, הרגשתי דקירה חדה בגב התחתון (בצד השמאלי)" [ס' 5 לתצהיר התובע] (ההדגשה בקו - במקור). תיאור הנסיבות לעיל יקרא להלן: "התאונה הנטענת".

4. על מנת לפשט ולכוון, אפתח ישירות בפירוט ממצאי בנדון; ורק לאחר מכן אתייחס בהמשך הדברים - למספר מחלוקות פרטנית שדורשות יתר פירוט. ובכן, מעיון במכלול הראיות והעדויות, מתברר כי הממצאים שניתן לקבוע בנדון בהקשר של נסיבות ומנגנון התאונה - הם אמנם חלקיים, אך בנסיבות המחלוקת די בהם כדי להצביע על אשם של הנתבעת - מיחד, ועל אשם (תורם) מצידו של התובע - מאידך.

5. להלן הממצאים שמצאתי כעולים ממכלול הראיות בנדון:

   • בעת התאונה שימש התובע 'ראש צוות מפעילי ציוד שירותי פנים מטוס' [דיווח המעסיקה למל"ל]; כאשר הוא עצמו מגדיר את אופי הפעילות בעבודתו: "נהיגה ולעתים הרמת משאות" [במסמכים הרפואיים]. כאמור, מדובר בעובד ותיק מאוד במחלקה, והוא אחראי על הציוד, היינו - להביא את משאית האשפה אל המטוס לצורך פינוי האשפה ממנו. הוא מתפקד כ"ראש צוות" [עמ' 34 ו-39 לפרו'], שעובד משמרות, תמיד בצוות שבו עובדי ניקיון נוספים (במקרה שלנו - מצוין עובד נוסף בשמו), לביצוע ניקיון פנים של המטוס ופינוי האשפה מהמטוס.

   • ביום 27.6.13 בשעות הבוקר, במהלך עבודתו של התובע במסגרת הצוות שצוות למשמרת בה מתבצע ניקיון פנים של מטוס שהגיע מטורקיה, בעת הרמת "פח של אשפה" - חש כאבים בגב בצד שמאל, ובשל כך בשעה 11:00 הלך לביתו [כעולה ממסמך המרפאה].